הפליג

הִפְלִיג

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	פ־ל־ג
בניין	הִפְעִיל

1. לשון חז"ל הרחיק. האריך בזמן. הפסיק הרבה.

   • ”הלכה בסעודה היוצא לסוך את רגליו נוטל ידו אחת לדבר עם חבירו והפליג נוטל שתי ידיו“ (תוספתא, מסכת ברכות – פרק ד, הלכה יא)
   • ”בואו וראו שהיא נקבה וצריך אני לעשותה זבחי שלמים הפליגן בדברים והלכו להן“ (תוספתא, מסכת חגיגה – פרק ב, הלכה יא)
   • ”עשה לחי למבוי והגביהו מן הקרקע שלשה, או שהפליגו מן הכותל שלשה - לא עשה ולא כלום“ (בבלי, מסכת עירובין – דף יד, עמוד ב)

2. נע על פני המים. עזב את הנמל והתרחק אל תוך הים.

   • ”מעשה והפליגה ספינתם בים“ (עירובין ד, פסוק א)

גיזרון

1. 2. סביר ששייך לשורש המקראי פ־ל־ג התפלג כמו התרחק. גם משמעות 1. אך בדברי הברטנורא נראית גישה שונה שכתב "לשון פלגי מים" . רש"י בעירובין הרחיק יותר וכתב שהוא לשון לע"ז פיל"ג - "שלולית הים". ביוונית pelagos - ים.

צירופים

• הפליג על מידותיו

נגזרות

• הפלגה(2)

ניגודים

• עָגַן

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• שט
• הגזים

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: הפלגה