הצתה

הַצָּתָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הצתה
הגייה^*	hatsata
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	י־צ־ת
דרך תצורה	משקל הַקְטָלָה
נטיות	ר׳ הַצָּתוֹת; הַצָּתַת־, ר׳ הַצָּתוֹת־

לשון חז"ל פְּעֻלָּתוֹ שֶׁל הַמַּצִּית, הַמְחוֹלֵל אֵשׁ.
- "...הצתה שלא תהיה אלא בראשו של מזבח" (משנה תורה להרמב"ם, ספר עבודה, הלכות תמידין ומוספין, פרק ט')
- "...ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח לימד על הצתת האש..." (תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת יומא, דף ח', פרק ב')

השורש י־צ־ת הוא שורש מגזרת חפי"צ.

קיימת חלוקה בזמנים בין בניין קל ובין בניין נפעל; העבר וההווה הם עפ"י נפעל, זמן העתיד הוא עפ"י קל.