שומא
שׁוּמָא
[עריכה]- קרקע שהלווה נותן כפקדון למלווה.
- "שומא רבה וקתני שומא זוטא תנא שומא דידיה וקתני שומא דידה" (כתובות סו ב)
- "שומא הדר עד תריסר ירחי" (בבא מציעא טז ב)
- "למימרא דסבר רב נחמן דשומא הדר שאני התם דשומא בטעות הוה דקא הוה כיפי מעיקרא" (בבא מציעא לה א)