הר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הר
הגייה* Har
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ הָרִים וגם׳ הֲרָרִים; הַר־, ר׳ הָרֵי־ וגם׳ הַרְרֵי־
הר תבור
  1. (גאוגרפיה) בליטה בפני הארץ המתרוממת לגובה רב מעל סביבתה.
    • ”וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם; וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם“ (דברים לג, פסוק טו)
    • ”וַיְהִי מוֹשָׁבָם מִמֵּשָׁא, בֹּאֲכָה סְפָרָה, הַר הַקֶּדֶם“ (בראשית י, פסוק ל)
    • ”וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ; וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם“ (בראשית ז, פסוק יט)
    • ”עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְעַל הַיַּמִּים, וְעַל הַנְּהָרוֹת, וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת, אוֹמֵר – בָּרוּךְ עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית.“ (משנה, מסכת ברכותפרק ט, משנה ב)

צירופים[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: mountain‏‏‏‏
  • ארמית: טורא
  • גרמנית: berg‏‏‏‏
  • ערבית: جبل‏‏‏‏ (תעתיק: גָ'בַל)

ראו גם[עריכה]