מוניטין

מוֹנִיטִין

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מוניטין
הגייה*	monitin
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר, יחיד או רבים
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות

1. לשון חז"ל שם טוב, פרסום טוב.

   • המוניטין נובעים כתוצאה ישירה מהתנהלותו של האדם.
   • ”ארבעה הם שיצא להם מוניטין בעולם, אברהם, ואעשך לגוי גדול יצא לו מוניטין, ומהו מוניטין שלו זקן וזקנה מיכן בחור ובתולה מיכן“ (בראשית רבה, פרשה לט, סימן יא)

גיזרון

• צורת ריבוי עברית של המילה מלטינית: moneta – מטבע. טביעת דיוקנו של אדם ע"ג המטבע שימשה בימי קדם כאמצעי לפרסומו.

צירופים

• יצא לו מוניטין
• הוציא לו מוניטין

תרגום

• אנגלית: reputation‏‏‏‏

ראו גם

• רושם
• שם עולם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מוניטין