שום
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שׁוּם א[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שום |
הגייה* | shum |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ו־ם |
דרך תצורה | |
נטיות |
- מציין מטרה,יעד; למען (בצרוף ל': לשום...).
- " אחד איש שנתגייר לשום אשה ואחד אשה שנתגיירה לשום איש וכן מי שנתגייר לשום שולחן מלכים לשום עבדי שלמה אינן גרים" (יבמות דף כ"ד:) .
- מציין סיבה (בצרוף מ': משום...; או על: על שום ש...).
- "זומר חייב משום נוטע והנוטע והמבריך והמרכיב חייב משום זורע" (שבת דף עג ע' ב)
- "פסח על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים " (פסחים, משנה, דף קטז ע' ב)
- משהו, מִזְעָר (בעיקר במשפטי שלילה).
- "מפני שלא היה בו שום דופי" (יומא כב ב)
- "מדוכה, אם יש בה שום מטלטלין אותה, ואם לאו אין מטלטלין אותה" (תוספתא שבת פרק יד הלכה טז)
- "ואם תראה בו שום טעות - תקנהו, או חסרון - השלימהו" (חובות הלבבות, הקדמה)
- לא הייתה לו שום סיבה לעשות זאת.
גיזרון[עריכה]
- לשון חז"ל מארמית: שֵׁם.
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- פעמים רבות מופיעה המילה במשפטי שלילה. למשל, לא ניכנע בשום אופן משמעו "לא ניכנע בכל אופן שהוא".
שׁוּם ב[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שום |
הגייה* | shum |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ו־ם |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ שׁוּמִים |
- (בוטניקה) סוג Allium, צמחים בעלי בצל. בארץ ישראל כ־25 מינים.
- צמח מאכל תרבותי מהסוג שום (1). החלק הנאכל הם הבצלצלים, שִׁנֵּי שום, המשמשים בעקר לתיבול מאכלים כשהם חיים או מבושלים.
גיזרון[עריכה]
- המילה משותפת למספר לשונות שמיות; באכדית: šūmū, בערבית: ثُوم (ת'וּם), ארמית תוּם (חילוף אותיות שׁ↔ת בין עברית↔ארמית).
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: garlic
- גרמנית: Knoblauch
- צרפתית: ail
- ערבית: ثوم
- ספרדית: ajo
- רוסית: чеснок
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
![]() |
![]() |
- "שום", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 7762)