שום

שׁוּם א[עריכה]

מציין מטרה,יעד; למען (בצרוף ל': לשום...).
- " אחד איש שנתגייר לשום אשה ואחד אשה שנתגיירה לשום איש וכן מי שנתגייר לשום שולחן מלכים לשום עבדי שלמה אינן גרים" (יבמות דף כ"ד:) .
מציין סיבה (בצרוף מ': משום...; או על: על שום ש...).
- "זומר חייב משום נוטע והנוטע והמבריך והמרכיב חייב משום זורע" (שבת דף עג ע' ב)
- "פסח על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים " (פסחים, משנה, דף קטז ע' ב)
משהו, מִזְעָר (בעיקר במשפטי שלילה).
- "מפני שלא היה בו שום דופי" (יומא כב ב)
- "מדוכה, אם יש בה שום מטלטלין אותה, ואם לאו אין מטלטלין אותה" (תוספתא שבת פרק יד הלכה טז)
- "ואם תראה בו שום טעות - תקנהו, או חסרון - השלימהו" (חובות הלבבות, הקדמה)
- לא הייתה לו שום סיבה לעשות זאת.

פעמים רבות מופיעה המילה במשפטי שלילה. למשל, לא ניכנע בשום אופן משמעו "לא ניכנע בכל אופן שהוא".

(בוטניקה) סוג Allium, צמחים בעלי בצל. בארץ ישראל כ־25 מינים.
צמח מאכל תרבותי מהסוג שום (1). החלק הנאכל הם הבצלצלים, שִׁנֵּי שום, המשמשים בעקר לתיבול מאכלים כשהם חיים או מבושלים.
- ”זָכַרְנוּ אֶת-הַדָּגָה אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת-הֶחָצִיר וְאֶת-הַבְּצָלִים וְאֶת-הַשּׁוּמִים“ (במדבר יא, פסוק ה)
- ”רַבִּי יוֹסֵי בְּנוֹ אוֹמֵר, קוֹנָם שׁוּם שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁתְּהֵא שַׁבָּת, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד לֵילֵי שַׁבָּת, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לֶאֱכֹל שׁוּם.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ח, משנה ו)

המילה משותפת למספר לשונות שמיות; באכדית: šūmū, בערבית: ثُوم (ת'וּם), ארמית תוּם (בחילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ).
בלשון חמר קרוי השום: קְטֵם (ខ្ទឹម) בעוד הבצל קרוי בלשון זו "קטֵם-בָּארנג",מילולית: שום-צרפתי ខ្ទឹមបារាំង. היזכרו גם ב: תיבת שאלוט.