לשון ימי הביניים אדם שמקצועו להעריך שׁוֹוְיים (לָשׁוּם) של דברים (כגון בתים, כלי רכב, סחורות, וכו') או של נזק לדברים.
"'האיגוד הישראלי של שמאים בוחנים, הוקם בשנת 1950 על ידי קבוצת שמאים, ברובם יוצאי אירופה, שעסקו במקצוע השמאות בארצות מוצאם, ומיעוטם תושבי הארץ." ("אודות האיגוד", באתר איגוד שמאי הביטוח בישראל)
"המתחזה לשמאי מקרקעין או המשתמש בתואר שמאי מקרקעין או בכינוי דומה העשוי ליצור רושם שהוא שמאי מקרקעין, והוא אינו שמאי מקרקעין, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין" (חוק שמאי מקרקעין תשס"א-2001, סעיף 13(ג))
ואם לאו שימכרנו יקח ג' שמאים וישומו המשכון כמה הוא שוה לימכר בשוק וימכרנו באותה שומא (טור חושן משפט עג)