אסור

יש להוסיף לדף זה את הערכים: אָסוּר, אֵסוּר.

תוכן עניינים

ציווי שלא לעשות דבר מה, הגבלה, דבר שאינו מורשה.
- ”עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, אֲסוּרִים, וְאִסּוּרָן אִסּוּר עוֹלָם, אֲבָל נְקֵבוֹתֵיהֶם מֻתָּרוֹת מִיָּד.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק ח, משנה ג)
- ”אֵלּו דְבָרִים שֶׁל גוֹיִם אֲסוּרִין וְאֵין אִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה, חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ גּוֹי וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ, וְהַפַּת, וְהַשֶּׁמֶן שֶׁלָּהֶן.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ב, משנה ו)

מקור המילה העברית הנו ב גמרא, שם מופיע המושג 'איסור' בהקשר של ציווי לא תעשה. לדוגמא: דִּבְרֵי תּוֹרָה יֵשׁ בָּהֶן אִסּוּר וְיֵשׁ בָּהֶן הֶתֵּר (ירושלמי ברכות א ד).

מאוחר יותר מופיעה המילה בספרי ההלכה, המבוססים על המקרא, המשנה, הגמרא, וספרי הקדמונים, במשמעות זהה. לדוגמא: אין איסור חל על איסור שזהו כלל בהלכה, וכן איסור והיתר שהוא מושג כולל של הלכות העוסקות בדברים אסורים ומותרים באכילה כגון: איסור אכילת בשר וחלב, וכן איסור אכילת חמץ בפסח. כיום, השימוש במילה איסור מצוי בעיקר בהקשר של חוק ומשפט לדוגמא: איסור השימוש במילה נאצי, איסור שימוש בטלפון סלולרי בשעת נהיגה, חוק איסור לשון הרע, או: צו איסור פרסום, צו איסור הלבנת הון וכד'.

ערך בוויקיפדיה: איסור והיתר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אסור