מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך חלקי בערך זה הושקעה עבודה והוא מהווה תוספת איכותית למילון, אך במצבו הנוכחי הוא אינו עומד בדרישות הסף של ויקימילון. יוצר הערך (או כל ויקימילונאי) מתבקש לשפר את הערך לפי ההנחיות .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
איסור
הגייה *
isur
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
א־ס־ר
דרך תצורה
משקל קִטּוּל
נטיות
ר׳ איסורים, ס"ר איסורי־
ציווי שלא לעשות דבר מה, הגבלה, דבר שאינו מורשה.
”עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, אֲסוּרִים, וְאִסּוּרָן אִסּוּר עוֹלָם, אֲבָל נְקֵבוֹתֵיהֶם מֻתָּרוֹת מִיָּד.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק ח, משנה ג )
”אֵלּו דְבָרִים שֶׁל גוֹיִם אֲסוּרִין וְאֵין אִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה, חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ גּוֹי וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ, וְהַפַּת, וְהַשֶּׁמֶן שֶׁלָּהֶן.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ב, משנה ו )
מקור המילה העברית הנו ב גמרא , שם מופיע המושג 'איסור' בהקשר של ציווי לא תעשה . לדוגמא: דִּבְרֵי תּוֹרָה יֵשׁ בָּהֶן אִסּוּר וְיֵשׁ בָּהֶן הֶתֵּר (ירושלמי ברכות א ד).
מאוחר יותר מופיעה המילה בספרי ההלכה , המבוססים על המקרא , המשנה , הגמרא , וספרי הקדמונים, במשמעות זהה. לדוגמא: אין איסור חל על איסור שזהו כלל בהלכה, וכן איסור והיתר שהוא מושג כולל של הלכות העוסקות בדברים אסורים ומותרים באכילה כגון: איסור אכילת בשר וחלב , וכן איסור אכילת חמץ בפסח .
כיום, השימוש במילה איסור מצוי בעיקר בהקשר של חוק ומשפט לדוגמא: איסור השימוש במילה נאצי , איסור שימוש בטלפון סלולרי בשעת נהיגה, חוק איסור לשון הרע , או: צו איסור פרסום , צו איסור הלבנת הון וכד'.
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
אסור