מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מעברה |
| הגייה* | maabara |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ע־ב־ר א |
| דרך תצורה | משקל מַקְטָלָה |
| נטיות | ר׳ מַעְבָּרוֹת; מַעְבֶּרֶת־, ר׳ מַעְבְּרוֹת־ |
- לשון המקרא מקום שאפשר לעבור בו את הנהר.
- ”וַיֵּרְדוּ אַחֲרָיו וַיִּלְכְּדוּ אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְמוֹאָב וְלֹא נָתְנוּ אִישׁ לַעֲבֹר.“ (שופטים ג, פסוק כח).
- לירדן לירדן אתיו / גם שימו עליו מעברות" ("משמר הירדן", נפתלי הרץ אימבר)
- לשון חז"ל מעבורת, ספינה קטנה להעברת נוסעים ומטען מגדת נהר אחת לשנייה או מחוף אל חוף.
- "שהיה בורח מבית האסורין והיתה מעברא לפניו ואמר ליה טול דינר והעבירני." (יבמות קו א)
- "הצבא נרתע מֵעֲבוֹר, כי חזק היה זרם הנהר ואין גם לעבור עליו בגשרים [...] וגם מעברות לא מצאו." (יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים. מיוונית: אלכסנדר שור)
- רש"י על יבמות קו א: מעברא - מעבר ים בספינה.
| השורש עבר א |
|
השורש ע־ב־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
| ע־ב־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
עָבַר |
עוֹבֵר |
יַעֲבוֹר |
עֲבוֹר |
לַעֲבוֹר |
| נִפְעַל |
נֶעֱבַר |
נֶעֱבָר |
יֵעָבֵר |
הֵעָבֵר |
לְהֵעָבֵר |
| הִפְעִיל |
הֶעֱבִיר |
מַעֲבִיר מַעְבִיר |
יַעֲבִיר |
הַעֲבֵר |
לְהַעֲבִיר |
| הֻפְעַל |
הֻעֲבַר או הָעֲבַר |
מָעֲבָר |
יֻעֲבַר יָעֲבַר |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
|
|
|
|
|
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|