מצוה
מִצְוָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מצווה |
| הגייה* | mitsva |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | צ־ו־ה |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָלָה |
| נטיות | ר׳ מִצְווֹת |
- [יהדות] הוראה אלוהית, חוק התורה או חוק של חכמי התלמוד.
- שָׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם (דברים, כז, א).
- אני יהודי שומר תורה ומצוות.
- ”אדם שכּוָנתו טהורה ולבו טוב, ובלבו יוקדת שלהבת אהבה אליו יתברך, אל בורא העולם, והוא עושׂה לילות כימים ועוסק במצוות ובמעשׂים טובים“ (נשמות אילמות, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
גזרון
[עריכה]- מן צ-ו-ה, צִוָה.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]בתנ"ך:
ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: commandment
- ערבית: الأمر
קישורים חיצוניים
[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: מצווה
