אשמה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אַשְׁמָה[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אשמה |
הגייה* | ashma |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | א־שׁ־ם |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ אֲשָׁמוֹת, אַשְׁמַת־ |
- ההרגשה של אדם כאשר הוא חושב שעשה משהו רע, לא מקובל, ושאינו תואם את עקרונותיו. בדרך כלל, כאשר פוגעים באדם אחר או מעליבים אותו.
- כאשר נזכר כי שכח להזמין את אחד מחבריו למסיבת יום ההולדת, נתקף רגשות אשמה.
- "אינני חש בנפשי שום אשמה, כאילו עוררתי תקות־שוא בלבות ההמונים המחזיקים ברעיוננו" ("נאום באגודת־המכבים", בנימין זאב הרצל)
- אחריות לעבֵרה על החוק או על מצוות הדת.
- אחריות לנזק הנגרם כתוצאה מפעולה או מחדל.
- צוות הפיתוח לא הספיק לסיים את התוכנה בזמן ולכן ראש הצוות לקח על עצמו את האשמה.
גזרון[עריכה]
- ערבית גלילית, "בִּתוּ'מֲה", בהוראת "באשמה".
מילים נרדפות[עריכה]
- נקיפות מצפון (1)
ניגודים[עריכה]
- זכאות (2)
תרגום[עריכה]
- אנגלית:
- ערבית: تُهْمَة
מידע נוסף[עריכה]
אין לבלבל עם לאשמה כשם הפועל אָשַׁם כמו ” וְנִסְלַח לוֹ עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ“ (ויקרא ה, פסוק כו).
ראו גם[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- אין לבלבל עם אשמה או אָשְמָה שם הפועל אָשַׁם ”מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ“ (ויקרא ה, פסוק כו)
לקריאה נוספת[עריכה]
- כוחה הנורא של אשמה קטנה: ההקשר המוסרי של הטקסט הספרותי, א. ב. יהושע, הוצאת ידיעות (ספרי חמד), תל אביב, 1998.
השורש אשׁם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|