מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | אשמה |
הגייה* | ashma |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | א־שׁ־ם |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ אֲשָׁמוֹת, אַשְׁמַת־ |
- ההרגשה של אדם כאשר הוא חושב שעשה משהו רע, לא מקובל, ושאינו תואם את עקרונותיו. בדרך כלל, כאשר פוגעים באדם אחר או מעליבים אותו.
- כאשר נזכר כי שכח להזמין את אחד מחבריו למסיבת יום ההולדת, נתקף רגשות אשמה.
- "אינני חש בנפשי שום אשמה, כאילו עוררתי תקות־שוא בלבות ההמונים המחזיקים ברעיוננו" ("נאום באגודת־המכבים", בנימין זאב הרצל)
- אחריות לעבֵרה על החוק או על מצוות הדת.
- אשמתו הוכחה בעקבות ניתוח הראיות מזירת הפשע ומעדות אמינה, ולכן הושלך לכלא.
- "וָאֹמְרָה אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם" (עזרא ט, ו)
- אחריות לנזק הנגרם כתוצאה מפעולה או מחדל.
- צוות הפיתוח לא הספיק לסיים את התוכנה בזמן ולכן ראש הצוות לקח על עצמו את האשמה.
- ערבית גלילית, "בִּתוּ'מֲה", בהוראת "באשמה".
אין לבלבל עם לאשמה כשם הפועל אָשַׁם כמו ” וְנִסְלַח לוֹ עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ“ (ויקרא ה, פסוק כו).
- אין לבלבל עם אשמה או אָשְמָה שם הפועל אָשַׁם ”מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ“ (ויקרא ה, פסוק כו)
- כוחה הנורא של אשמה קטנה: ההקשר המוסרי של הטקסט הספרותי, א. ב. יהושע, הוצאת ידיעות (ספרי חמד), תל אביב, 1998.
השורש אשׁם |
השורש א־שׁ־ם הוא שורש מגזרת השלמים.
א־שׁ־ם |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
אָשַׁם |
אָשֵׁם |
יֶאֶשַׁם |
-אין- |
לֶאֱשֹׁם |
נִפְעַל |
נֶאֱשַׁם |
נֶאֱשָׁם |
יֵאָשֵׁם |
הֵאָשֵׁם |
לְהֵאָשֵׁם |
הִפְעִיל |
הֶאֱשִׁים |
מַאֲשִׁים |
יַאֲשִׁים |
הַאֲשֵׁם |
לְהַאֲשִׁים |
הֻפְעַל |
הָאֳשַׁם |
מָאֳשָׁם |
יָאֳשַׁם |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)
|
|