לדלג לתוכן

כעס

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.


כַּעַס [גם כַּעַשׂ]

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כעס
הגייה* ka'as
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ע־ס,גזרת השלמים,ע"ג
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ כְּעָסִים
  1. רגש חזק המתעורר כשמישהו מוטרד אל מעבר לסף סבילותו.
    • תסכולו הצטבר במשך ימים ארוכים, עד שלבסוף פרק את כעסו על ידי הטלת כוס הקפה בקיר ושבירת ארון הזכוכית.
    • ”אַךְ לֹא־שָׁב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר־חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה עַל כָּל־הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה“ (מלכים ב׳ כג, פסוק כו)
    • ”טוֹב כַּעַס מִשְּׂחוֹק, כִּי־בְרֹעַ פָּנִים יִיטַב לֵב“ (קהלת ז, פסוק ג)
    • ”כֹּבֶד־אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל - וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם“ (משלי כז, פסוק ג)

גזרון

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: anger‏‏‏‏
  • צרפתית: colère‏‏‏‏

מידע נוסף

[עריכה]

בכל המקרא מופיע 'כַּעַס' בסמ"ך, מלבד בספר איוב שמופיע בשׂי"ן, כגון: ”וַתֵּכַהּ מִכַּעַשׂ עֵינִי, וִיצֻרַי כַּצֵּל כֻּלָּם“ (איוב יז, פסוק ז). יתכן שנכתב כך בכדי לדמותו לעָשׁ, שבשני המופעים (שם ובפרק ה פסוק ב) הכעס מתואר כמכלה ומשחית, בדומה לפעולת העש (וראו גם בגיזרון עשש).

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כעס


השורש כעס

השורש כ־ע־ס הוא שורש מגזרת השלמים במקרא גם כ־ע־שׂ.

נטיות הפעלים

[עריכה]
כ־ע־ס עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּעַס כּוֹעֵס

(ב׳ פעוּל: כָּעוּס)

יִכְעַס כְּעַס לְכְעוֹס
נִפְעַל
הִפְעִיל הִכְעִיס מַכְעִיס יַכְעִיס הַכְעֵס לְהַכְעִיס
הֻפְעַל הֻכְעַס מֻכְעַס יֻכְעַס -אין- -אין-
פִּעֵל כִּעֵס מְכַעֵס יְכַעֵס כַּעֵס יְכַעֵס
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּעֵס מִתְכַּעֵס יִתְכַּעֵס הִתְכַּעֵס לְהִתְכַּעֵס

סמוכין

[עריכה]
  1. An Egyptian Hieroglyphic Dictionary", By - Budge E A Wallis,1920" עמוד 790, "kahes"

כָּעַס

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה כ־ע־ס
בניין פָּעַל (קַל)
  1. יצא משלוותו ולפעמים גם הביע בגערה וכדו'.
    • ”וַהֲנִחֹתִי חֲמָתִי בָּךְ וְסָרָה קִנְאָתִי מִמֵּךְ וְשָׁקַטְתִּי וְלֹא אֶכְעַס עוֹד“ (יחזקאל טז, פסוק מב)
    • ”גַּם כָּל יָמָיו בַּחֹשֶׁךְ יֹאכֵל וְכָעַס הַרְבֵּה וְחָלְיוֹ וָקָצֶף“ (קהלת ה, פסוק טז)
    • ”משל למלך בשר ודם שבנה פלטרין ושכללה והתקין בה את הסעודה ואחר כך הכניס את האורחין כעס עליהן אמר לשמש ונטל את הנר מלפניהן ונמצאו כולן יושבין בחשיכה“ (תוספתא, מסכת סוכהפרק ב, הלכה ו)

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

כִּעֵס

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כיעס
שורש וגזרה כ־ע־ס
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא גרם לאחר לצער והוציאו משלוותו
    • וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ “ (שמואל א׳ א, פסוק ו)
    • ”הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם“ (דברים לב, פסוק כא)

מילים נרדפות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]