ספון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

סִפּוּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סיפון
הגייה* sipun
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־פ־ן
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ סִפּוּנִים; סִפּוּן־, ר׳ סִפּוּנֵי־
סיפונה של אוניית המפרשים "פולס אוף קלייד"
סוגי סיפונים באוניות
  1. לשון המקרא תקרה.
    • "וַיִּבֶן אֶת קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד קִירוֹת הַסִּפֻּן." (מלכים א ו טו)
  2. עברית חדשה (ימאות) רצפת לוחות על קורות הרוחב של אונייה המשתרעת למלוא רוחבה. ישנם סיפונים הנמשכים לכל אורך האונייה ואחרים הם סיפונים חלקיים. כשאין מציינים את שם הסיפון, הכוונה היא לסיפון העליון, הגלוי.
  3. על הסיפון: על סיפון האונייה ממש, להבדיל מן "באונייה".

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל, מן סָפַן במשמעות "כיסה". מתועדת בלשונות פניקית, ופונית בצורה "מספן", בהוראה המקראית: תקרה [1]
  • ועד הלשון העברית, מונחי ספנות, ת"ש (1940). האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות, תש"ל (1970).

מידע נוסף[עריכה]

  • לעיתים קרובות משתמשים בצירוף "על סיפון האונייה" כשהכוונה למעשה ל־"באונייה" (לא על סיפונה ממש). מקור הטעות הוא תרגום מילולי של המילה aboard באנגלית. "על הסיפון" ממש נקרא באנגלית on deck.
    ”המלחים סרבו להסיע את האניה מהנמל, משום שבוגד זה נמצא על סיפונה.“ ("דאר היום", 7 בספטמבר 1931, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    ”כל מאות הנוסעים נשארו על ספון האניה ללינת לילה והם מפליגים למעשה באחור של למעלה מ־40 שעות.“ ("הצֹפה", 27 באוגוסט 1969, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
  • ראו גם: בכלי טיס, במטוס, במקום - "על סיפון המטוס".

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • פירוש רש"י על מלכים א', ו, טו: "קירות הספון - קירות העלייה."
  • מצודת דוד על מלכים א', ו, טו: "קירות הסִפֻּן - הוא התקרה העשוי גבים גבים."
  • מצודת ציון על מלכים א', ו, טו: "קירות הספון - תקרה המכסה."

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

  • תקרה (1)
  • מכסה האניה (2)
  • לשון ההשכלה והתחייה: מכסה האניה, גג האנייה, יציע, גשר, צהר, קומה [2] (2)

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: ceiling‏‏‏‏‏ (1); deck‏‏‏‏‏; (2) on deck‏‏‏‏‏ (3)
  • צרפתית: plafond‏‏‏‏‏ (1); pont‏‏‏‏‏ (2)
  • גרמנית: Zimmerdecke‏‏‏‏‏ (1); Deck‏‏‏‏‏ (2)

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: סיפון (אונייה)
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סיפוני כלי שיט

הערות שוליים[עריכה]

  1. ברק דן,לשון ספר יונה בספרות המחקר — עיון והערכה נוספים. בית מקרא, כרך מא‎, חוברת ד (קמז‎) (תמוז-אלול תשנ"ו), עמ' 347
  2. "מונחים ימיים היסטוריים" בתוך: "שפת הים" - ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחיה, 1918-1788.

סָפוּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ספון
הגייה* safun
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ס־פ־ן
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ סְפוּנִים, נ׳ סְפוּנָה, נ"ר סְפוּנוֹת
  1. מכוסה בתקרה, מקוֹרֶה.
    • ”וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט-שָׁם, אֻלָם הַמִּשְׁפָּט עָשָׂה; וְסָפוּן בָּאֶרֶז, מֵהַקַּרְקַע עַד-הַקַּרְקָע“ (מלכים א׳ ז, פסוק ז)
    • "הבית ספון גבים וקירותיו מבחוץ מהוקצעים למשעי ומשוּחים בצבע שחור אדמדם...". (י"ל גורדון, אחרית שמחה תוגה)
  2. מסוגר, מתבודד.
  3. מוחבא, מוסתר, מוצפן.
  4. חשוב, נשוא פנים.

גיזרון[עריכה]

  • המשמעויות "מכוסה בתקרה" ו"מתבודד" מופיעות כאמור כבר בלשון המקרא. רש"י, מלבי"ם ואחרים רואים את המשמעות "מתבודד" כהשאלה מן המשמעות "מכוסה". בנוסף, בספר דברים נכתב: ”חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן (דברים לג, פסוק כא) ורבים פירשו "ספון" בהוראת "טמון". לעומתם, זאב יעבץ כתב עכשיו שכתוב ספון הכונה על המחוקק ולא על החֶלקה, ומשום שמחוקקים נחלו כבוד יהיה פירוש "ספון" בהוראת נשוא פנים, כמו "העת לשבת בבתיכם ספונים" (חגי א', ד'). אי מאן השיב מאן ספון מאן רקיע (מ"ק כ"ח) זאב יעבץ, בכרך א' של "תולדות ישראל"
  • רש"י מפרש ”בספנא דתיבותא“ (בבלי, מסכת סנהדריןדף קח, עמוד ב)-בחדר ספון ומותאם (בתיבת-נח)
  • 3: מצוי במקרא בצורתו היחידאית, 'שַֹפֻן' - ”שְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל“ (דברים לג, פסוק יט) המקביל לצפוני טמוני חול , כמו בביטוי 'נחשפו צפונותיו'.
  • ערבית (בחלופי צ'-ד' אופיינים) דֲפַנֲ دَفَنَ בהוראת להסתתר,לקבור.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]