הסיבה לכך: אחת ההגדרות בערך שייכת לצירוף המכיל את הערך, ולא לערך עצמו. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.
עברית חדשה (ימאות) רצפת לוחות על קורות הרוחב של אונייה המשתרעת למלוא רוחבה. ישנם סיפונים הנמשכים לכל אורך האונייה ואחרים הם סיפונים חלקיים. כשאין מציינים את שם הסיפון, הכוונה היא לסיפון העליון, הגלוי.
”ובעודם על הים, ויום הנועד בא, ורק מעל ספון האניה ובלי סדרים והתבוננות מחלטת עלתה ביד לעגענטיל להתבונן אל מהלך הכוכב ההוא.“ ("הצפירה", 9 בספטמבר 1875, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
”כל הלילה התרגז הים [...] בעד האשנב חדרו לפנה חשכה קוי אויר רפוים. התעוררנו ונעל על הספון.“ (בארץ ישראל, מאת יעקב רבינוביץ', באתר מאגרים) (שנת 1907)
”הסורי הצעיר והנחמד מצא לו נוסעת אחת צעירה, ספרדית מפורכסת שחורת עינים ועליזת רוח, והיה כרוך אחריה ומטייל עמה על הספון ארוכות וקצרות.“ (אִישׁ הַסִּפּוּן, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
לעיתים קרובות משתמשים בצירוף "על סיפון האונייה" כשהכוונה למעשה ל־"באונייה" (לא על סיפונה ממש). מקור הטעות הוא תרגום מילולי של המילה aboard באנגלית. "על הסיפון" ממש נקרא באנגלית on deck.
המשמעויות "מכוסה בתקרה" ו"מתבודד" מופיעות כאמור כבר בלשון המקרא. רש"י, מלבי"ם ואחרים רואים את המשמעות "מתבודד" כהשאלה מן המשמעות "מכוסה". בנוסף, בספר דברים נכתב: ”חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן“ (דברים לג, פסוק כא) ורבים פירשו "ספון" בהוראת "טמון". לעומתם, זאב יעבץ כתב עכשיו שכתוב ספון הכונה על המחוקק ולא על החֶלקה, ומשום שמחוקקים נחלו כבוד יהיה פירוש "ספון" בהוראת נשוא פנים, כמו "העת לשבת בבתיכם ספונים" (חגי א', ד'). אי מאן השיב מאן ספון מאן רקיע (מ"ק כ"ח) זאב יעבץ, בכרך א' של "תולדות ישראל"
ערך בוויקיפדיה: סיפון (אונייה)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סיפוני כלי שיט