מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
גלוי
|
הגייה* |
galuy
|
חלק דיבר |
שם־תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ג־ל־ה א
|
דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
נטיות |
נ׳ גְּלוּיָה ר׳ גְּלוּיִים גְּלוּיוֹת
|
- שאינו נסתר מהעין או מידיעה. שאפשר לראות אותו. שיודעים עליו.
- ”נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי-אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם.“ (במדבר כד, פסוק ד)
- ”כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לָקוֹחַ אֶת-הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה אֵת סֵפֶר הַמִּקְנָה הַזֶּה וְאֵת הֶחָתוּם וְאֵת סֵפֶר הַגָּלוּי הַזֶּה וּנְתַתָּם בִּכְלִי-חָרֶשׂ לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים.“ (ירמיהו לב, פסוק יד)
- ”פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל-מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל-הָעַמִּים לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה.“ (אסתר ג, פסוק יד)
- ”וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּמוּמִין שֶׁבַּסֵּתֶר; אֲבָל בְּמוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי, אֵינוֹ יָכֹל לִטְעֹן.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ז, משנה ח)
- ”רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר, כָּל הַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ בַגָּלוּי.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה ד)
- ”עָלָה לְרֶגֶל הַיְמָנִית, חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָהּ, וּשְׁתֵּי בֵיצִים עִמָּהּ. קְרָעוֹ, וְנִמְצָא כֻלּוֹ גָּלוּי לְפָנָיו.“ (משנה, מסכת תמיד – פרק ד, משנה ב)
- ”בקש להטעות כביכול היה צריך לומר רבש"ע הנסתרות והנגלות לפניך גלויות ואת שואלני בשביל אחי ?!“ (במדבר רבה, פרשה כ, סימן ו)
- בשפה שומרית הביטוי "גיליה" - ראשה", פירושו ראש - "גלוי"[1].
- ↑ יש להזין הערת שוליים בתבנית
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
גילוי
|
הגייה* |
giluy
|
חלק דיבר |
זכר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ג־ל־ה א
|
דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
נטיות |
ר׳ גִּלּוּיִים
|
- הסרת מה שמסתיר. אמירה והודעה של דבר לא ידוע.
- ”יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנִּתְגַּלָּה, יִשָּׁפֵךְ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁל חֻלִּין; שְׁלֹשָׁה מַשְׁקִין, אֲסוּרִין מִשּׁוּם גִּלּוּי, הַמַּיִם וְהַיַּיִן וְהֶחָלָב.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק ח, משנה ד)
- שם פעולה מן גִּלָּה, לשון חז"ל משורש מקראי.