מגף

יש להוסיף לדף זה את הערך: מֻגָּף.

מַגָּף[עריכה]

מגפי נשים

לשון חז"ל נעל כבדה העוטפת גם את שׁוֹק הרגל.
- ”לֹא יֵצֵא הָאִישׁ בְּסַנְדָּל הַמְסֻמָּר, [...] וְלֹא בְשִׁרְיוֹן, וְלֹא בְקַסְדָּא, וְלֹא בְמַגָּפַיִם.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ו, משנה ב)
- ”הגימ"ל – הרי הוא מגף, כזה שמצויר על-גבי הקופסאות של משחת נעלים ושד קטן בעל זנב מצחצח אותו בזריזות מרובה…“ (ספיח, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- "במשך שעה ארוכה שוטט הנציב העליון בהיותו לבוש מגפיים ברחובות העיר השטופים מים כדי לתהות על מדת הנזקים שנגרמו לעיר." (מתוך עיתון "דאר היום", 7 בפברואר 1935)
- נעלתי מגפי גומי כדי לקפוץ בשלוליות.

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בעבר נוקדה המילה גם מָגָף ובצורת הרבים גם מָגַפַּיִם. למילה לא נהוגה צורת רבים, פרט לריבוי הזוגי.

רמב"ם, פירוש המשניות, מסכת שבת, פרק ו, משנה ב: "מגפיים, מלבוש של ברזל יתכסה בו האדם בשעת המלחמה כדי שלא יכו אותו ויפול."
מגיד משנה על הלכות שבת פרק יט: "עוד שם מגפיים פוזמקי פירש"י אנפלאות של ברזל כמ"ש רבינו."
פירוש רבי עובדיה מברטנורא על משנה כלים יא ח: "מגפיים - בתי שוקים של ברזל שנושאין אנשי המלחמה."

ערך בוויקיפדיה: מגף