כפכף
מראה
כַּפְכַּף
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כפכף |
הגייה* | kafkaf |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | כ־פ־כ־ף |
דרך תצורה | הכפלה של כף, משקל קַלְקַל |
נטיות | ר׳ כַּפְכַּפִּים כַּפְכַּף־ כַּפְכַּפֵּי⁻ |
- עברית חדשה[עממי] סנדל (או נעל פתוחה), ללא רצועה סביב הקרסול.
- "הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל פַרַג' קוֹרַעַת אֶת הַיָּם, / וַאֲנִי מַפְלִיגָה בְּתוֹךְ הַכַּפְכַּפִּים." (שִׁיר הַפְרֵחָה , מאת אסי דיין)
- מעכתי את הג'וק במכה אחת עם הכפכף.
- נעלתי את הכפכפים החדשים לבריכה.
גיזרון
[עריכה]- כנראה נוצר בלשון הדיבור כשיבוש הגייה של קבקב, עקב קרבת העיצורים "ב" רפה ו"פ" רפה. הקב הפכה ל"קף" ואח"כ ל"כף" לציון נעילת הכפכף על כף הרגל. הכפלה של כף, לציון נעילת הכפכף על כף הרגל. נמצא גם הכתיב קפקף, דומה לקבקב - נעל עץ, ובעקבותיהם, גם: שקפקף - כפכף שקוף.
- רבי עובדיה מברטנורא מביא פירוש למילה "כבכב" שבמשנה וטוען שיש האומרים: "כפכף", ומסביר כדלהלן: ”כבכב - כלי שמכסים בי סלים של פת. ויש גורסין כפכף. שכופין אותו על גבי הסל.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ב, משנה ג), כלומר, סוג של מכסה שסוגרים איתו בחוזקה את הסל.
צירופים
[עריכה]תרגום
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]ישנם כמה סוגי כפכפים, וההבדל המשמעותי ביותר הוא בצורה. ישנם שלושה סוגים נפוצים: כפכפי אצבע, כפכפים פתוחים וכפכפים סגורים. כפכפי האצבע הם ברובם בעלי סוליה ורצועה החוצצת בין הבוהן לאצבע, ומתפצלת לשני חלקים המתחברים לסוליה באמצע כף הרגל משני הצדדים. לעומתם, הכפכפים הפתוחים דומים בצורתם, אך רצועתם מעוצבת בצורה שונה מעט - היא מתחברת לסוליה בשני צדי כף הרגל במספר רצועות המשתנה מדגם לדגם. הכפכפים הסגורים שונים בעיצובם - הם פתוחים רק בצד האחורי של הכפכף כדי לאפשר הכנסה של כף הרגל לכפכף.
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: כפכפים |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כפכף |
- קבקב וכפכף, באתר האקדמיה ללשון העברית, 1 בספטמבר 2019
- אילון גלעד, כיצד הפך הקַבְקַב לכַּפְכַּף, באתר "הארץ", 5/06/2019
- "רק שלא יכפכפו אתכם". איל גילת – נגר אומן, 10/05/2015
כִּפְכֵּף
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | כפכף |
שורש וגזרה | כ־פ־כ־ף, גזרת המרובעים |
בניין | פִּעֵל |
- עברית חדשה [סלנג] היכה מישהו (בכף יד פתוחה), הרביץ.
- הוא כפכף לו את הצורה.
גיזרון
[עריכה]- גזירת פועל משם-העצם כף. שימוש בסלנג לפעולת הכאה באמצעות כף היד (כַּפָה), או באמצעות כפכף, עברה גם לפעילות הכאה במובנה הרחב.
הפועל לכפכף נוצר בשיטת דנומינציה (משם עצם), מהפקה של הבסיס ראשוני. באופן הדומה למצאת הפעלים לאיית (אות), לחייל (חיל), לסווג (סוג), למיין (מין).
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]יצחק אבינרי מביא בספרו יד הלשון (הוצאת יזראעל תל-אביב, תשכ"ה, עמודים 258-259), בערך כּפכּוף, שני תחדישים למילה, אשר לא נקלטו בשפה:
- חידוש של המתרגם ד"ר ע. בלומנטל בספר "ראייה בלא משקפיים" לפועל To Palm, אשר לקח את שם העצם המקביל ל"כף" באנגלית.[1]
- כפכף – כיסה את פניו (עינו) בכף ידו, הליט (או לאט) את פניו.
- כפכף – מחא כפיים. מחידושי איתמר בן אב"י. על פי רפאל ויס (ב"לשוננו לעם" תמוז תשכ"ב).[2]