מערבית: جورب (גַ'וְרַבּ). המילה הופיעה לראשונה במודעות בעיתון "הצבי" בשנת תרמ"ה (1885), וחידוש המילה מיוחס לאליעזר בן-יהודה.[1] לגבי מקור המילה הערבית, יש אומרים שמקורה מפרסית جوراب (ג'וּרַבּ), ויש אומרים שמקורה מהמילה הארמית גָּרָב בהוראת: כלי אחסון.
במאמר משנת תרנ"ג (1893) אב"י דן בשני המילים ששימשו בזמנו - "גרב" שמקורה מערבית, ו"דרדס" שמקורה מארמית, ומציע ש"גרב" תציין "לבוש הרגל שלם המכסה השוק", ו"דרדס" תציין בגד המכסה את כף הרגל בלבד.[2]
במשך שנים רבות נהגו אנשי הלשון לציין את מין המילה גרב כזכר, על פי רוב המילונים הגורסים כך. בתמוז תשפ"א (יוני 2021) החליטה האקדמיה להתיר את השימוש במילה גרב בנקבה לצד השימוש הוותיק יותר בזכר (ראו: כאן).
מן המקרא. מקביל לאכדית: garābu - להצטרע, וכן סורית: ܓܲܪܒ݂ܵܐ (גַרְבָא). ערבית: جَرِبَ (גַ'רִבַּ) - מכוסה בפצעים. חוקרים משערים שבפרוטו שמית היה שורש garab שממנו הסתעפו מילים אלה.
מארמית: גרב - כלי אחסון, נאד עור. המילה מופיעה כבר באוסטרקון שהתגלה במרשה. ובאכדית: gurābu - שק או נאד מעור, ובסורית: ܓܪܵܒ݂ܵܐ (גַרְבָא). ערבית, בהגיית: קַרבַּה (قَرَّابَة) בהוראת: נאד-עור ששימש לניוד או קירוב של נוזלים אל/מן היישוב לפיכך השם 'גרב' נוסד כנראה משבוש של השורש העברי ק-ר-ב. אך לדעת רוב החוקרים זו מילה המושאלת משפה אחרת, ומקורה לא ידוע.[3]
יש המקשרים מילה זו למילה המקראית גָּרָב בהוראת: מחלת עור, שבמקרא יש הקבלה בין המחלות "גרב" ו"חרס", ובלשון חז"ל "גָּרָב" מציין כלי חרס.[4]
ערך בוויקיפדיה: גרב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גרב