פנת
פֶּנֶת[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פנת |
| הגייה* | penet |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ פְּנָתוֹת |
גיזרון[עריכה]
מקור המילה בארמית של התלמוד הבבלי: פַּנְתָּא או אֲפַנְתָּא.
- ”משום דהויא פנתא מעל וארקתא מעל דמעל“ (בבלי, מסכת יבמות – דף קב, עמוד א). מפרש רש"י: פנתא - גב המנעל.
- ”ולא אמרן אלא בפנתא אבל בגילדא לית לן בה“ (בבלי, מסכת ברכות – דף מג, עמוד ב) (ולא אמרנו אלא בפנת, אבל בגלדה אין לנו בה). מפרש רש"י: בפנתא - אנפוני"א (אינפייני"א: פנת -העור העליון של הנעל) בלעז שעל גבי הרגל.
תרגום[עריכה]
- אנגלית: upper