פנת

פֶּנֶת

עברית חדשה [הנעלה] העור ממנו עשוי גוף הנעל המחובר לסוליה.
- הסוליה בנעלי כבר שחוקה, אך הפנת נשמרה היטב.
- 'מנעלים בעלי סוליה חיצונית מעור מעובד, ופנתות העשויות רצועות מעור מעובד העוברות מעל כף הרגל וסביב הבוהן' (מתוך דו"ח של הלמ"ס).

מקור המילה בארמית של התלמוד הבבלי: פַּנְתָּא או אֲפַנְתָּא.

”משום דהויא פנתא מעל וארקתא מעל דמעל“ (בבלי, מסכת יבמות – דף קב, עמוד א). מפרש רש"י: פנתא - גב המנעל.
”ולא אמרן אלא בפנתא אבל בגילדא לית לן בה“ (בבלי, מסכת ברכות – דף מג, עמוד ב) (ולא אמרנו אלא בפנת, אבל בגלדה אין לנו בה). מפרש רש"י: בפנתא - אנפוני"א (אינפייני"א: פנת -העור העליון של הנעל) בלעז שעל גבי הרגל.