בריח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בְּרִיחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בריח
הגייה* beriah
חלק דיבר ש
מין זכר
שורש ב־ר־ח
דרך תצורה משקל קְטִיל
נטיות ר' בְּרִיחִים; בְּרִיחַ־, ר' בְּרִיחֵי־
  1. מוט המושחל בנקב במתקן ומונע פתיחה שלו.
    • "וְעָשִׂיתָ בְרִיחִם עֲצֵי שִׁטִּים חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָד; וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן לַיַּרְכָתַיִם יָמָּה; וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה" (שמות כו, פסוקים כוכח)
    • "קוּמוּ עֲלוּ אֶל גּוֹי שְׁלֵיו יוֹשֵׁב לָבֶטַח נְאֻם יְהוָה לֹא דְלָתַיִם וְלֹא בְרִיחַ לוֹ בָּדָד יִשְׁכֹּנוּ" (ירמיהו מט, פסוק לא)
    • "בעיר שכולה עובדי כוכבים נמי - והאיכא רוכלין המחזירין בעיירות? אמר שמואל: בעיר שיש לה דלתים ובריח" (בבלי, מסכת עבודה זרהדף סא, עמוד א) (תרגום: גם בעיר שכולה עובדי כוכבים. והלא ישנם (בעיר) רוכלים המחזרים בעיר? אמר שמואל: בעיר שיש לה דלתים ובריח)

גיזרון[עריכה]

  • לשון המקרא.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • על הפסוק "לֹא דְלָתַיִם וְלֹא בְרִיחַ לוֹ" (ירמיהו מט, פסוק לא) שלעיל כותב מצודות ציון: "בריח - הוא כעין מטה הסוגר הדלתות". פירוש דומה נכתב בספר יונה פרק ב', פסוק ז'.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


השורש ברח
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית תעופה ובריחה
גזרה גזרת שלמים
הופיע לראשונה בלשון המשנה


נטיות הפעלים[עריכה]

ב־ר־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּרַח בּוֹרֵחַ יִבְרַח בְּרַח לִבְרֹחַ
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִבְרִיחַ מַבְרִיחַ יַבְרִיחַ הַבְרַח לְהַבְרִיחַ
הֻפְעַל הֻבְרַח מֻבְרָח יֻבְרַח -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערות[עריכה]

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]

</noinclude>

בָּרִיחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בריח
הגייה* bariah
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ב־ר־ח
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות נ' בְּרִיחָה, ר' בְּרִיחִים, נ"ר בְּרִיחוֹת
  1. שניתן לנעול אותו באמצעות הברחה.
    • האקדמיה ללשון העברית חידשה את השם "שסתום בריח" עבור המילה "valve". מילה זו אינה בשימוש כעת, והוחלפה בצירוף "שסתום החלקה", במילה מגוף ובאחרות.

גיזרון[עריכה]

  • עברית חדשה. מילים רבות במשקל "קָטִיל" מתארות עצמים שניתן לבצע עליהם פעולה כלשהי.

תרגום[עריכה]


השורש ברח
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית תעופה ובריחה
גזרה גזרת שלמים
הופיע לראשונה בלשון המשנה


נטיות הפעלים[עריכה]

ב־ר־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּרַח בּוֹרֵחַ יִבְרַח בְּרַח לִבְרֹחַ
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִבְרִיחַ מַבְרִיחַ יַבְרִיחַ הַבְרַח לְהַבְרִיחַ
הֻפְעַל הֻבְרַח מֻבְרָח יֻבְרַח -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערות[עריכה]

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[3]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[4]

</noinclude>