לדלג לתוכן

בריח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

בְּרִיחַ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאבריח
הגייה*beriah
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשב־ר־ח
דרך תצורהמשקל קְטִיל
נטיותר׳ בְּרִיחִים; בְּרִיחַ־, ר׳ בְּרִיחֵי־
בריח מתכת
שומר סוגר דלת בבריח.
  1. לשון המקרא קורת עץ עבה או מוט ברזל המושחלים בין שתי טבעות לרוחבם של שער או דלת כבדה ומשמשים לנעילתם.
    • ”קוּמוּ עֲלוּ אֶל גּוֹי שְׁלֵיו יוֹשֵׁב לָבֶטַח נְאֻם יְהוָה לֹא דְלָתַיִם וְלֹא בְרִיחַ לוֹ בָּדָד יִשְׁכֹּנוּ“ (ירמיהו מט, פסוק לא)
    • ”שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶת יְהוָה; הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן. כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ; בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ.“ (תהלים קמז, פסוקים יביג)
    • ”בעיר שכולה עובדי כוכבים נמי - והאיכא רוכלין המחזירין בעיירות? אמר שמואל: בעיר שיש לה דלתים ובריח (בבלי, מסכת עבודה זרהדף סא, עמוד א)
  2. לשון המקרא קורת עץ המונחת על כמה קרשים ומחברת אותם יחד.
    • ”וְעָשִׂיתָ בְרִיחִם עֲצֵי שִׁטִּים חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָד. וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן לַיַּרְכָתַיִם יָמָּה. וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה“ (שמות כו, פסוקים כוכח)

גיזרון

[עריכה]
  • לשון המקרא.

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • פרשני ימה"ב שהבחינו באות בית הבילתי דגושה בתיבת ”בָרִיחִים“ (ישעיהו מג, פסוק יד) נטו לגזור את פירושה מן הפועל 'ויברחו', כגון רד"ק המפרש הביטוי, "והורדתי בריחים כולם", בהוראת - "אוריד יושבי בבכל ממעלותם ויברחו להם בבא כורש".
  • מצודות ציון על ירמיהו מט לא: "בריח – הוא כעין מטה הסוגר הדלתות". פירוש דומה נכתב בספר יונה פרק ב', פסוק ז'.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
השורש ברח
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקריתתעופה ובריחה
גזרהגזרת השלמים
הופיע לראשונה בלשוןהמקרא


נטיות הפעלים

[עריכה]
ב־ר־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּרַח בּוֹרֵחַ יִבְרַח בְּרַח לִבְרֹחַ
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִבְרִיחַ מַבְרִיחַ יַבְרִיחַ הַבְרַח לְהַבְרִיחַ
הֻפְעַל הֻבְרַח מֻבְרָח יֻבְרַח -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערות

[עריכה]
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)

בָּרִיחַ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאבריח
הגייה*bariah
חלק דיברשם־תואר
מיןזכר
שורשב־ר־ח
דרך תצורהמשקל קָטִיל
נטיותנ׳ בְּרִיחָה, ר׳ בְּרִיחִים, נ"ר בְּרִיחוֹת
  1. עברית חדשה שניתן לנעול אותו באמצעות הברחה.
    • ועד הלשון העברית חידש את המונח "שסתום בריח" כתרגום למילה "gate valve". מילה זו אינה בשימוש יותר, והוחלפה על ידי "מגוף" או "שסתום שער".

גיזרון

[עריכה]
  • מן ב-ר-ח. מילים רבות במשקל "קָטִיל" מתארות עצמים שניתן לבצע עליהם פעולה כלשהי.

תרגום

[עריכה]
השורש ברח
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקריתתעופה ובריחה
גזרהגזרת השלמים
הופיע לראשונה בלשוןהמקרא


נטיות הפעלים

[עריכה]
ב־ר־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּרַח בּוֹרֵחַ יִבְרַח בְּרַח לִבְרֹחַ
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִבְרִיחַ מַבְרִיחַ יַבְרִיחַ הַבְרַח לְהַבְרִיחַ
הֻפְעַל הֻבְרַח מֻבְרָח יֻבְרַח -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערות

[עריכה]
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)