חלץ

לערך העוסק בחֵלֵץ חלק בגוף; ראו צורת רבים חלצים.

חָלַץ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	חלץ
שורש וגזרה	ח־ל־ץ, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. הסיר נעל מן הרגל. שלף חפץ צמוד ודחוק בחפץ אחר.

   • ”וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ “ (דברים כה, פסוק ט)
   • ”תחלוץ מעל רגליך“ (ישעיהו כ, פסוק ב)
   • תום ילד מנומס, הוא חלץ את נעליו בכניסה אל הבית.
   • ”גַּם תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד הֵינִיקוּ גּוּרֵיהֶן “ (איכה ד, פסוק ג)
   • לפני הקידוש אבא חלץ את פקק השעם, ומזג יין לכולנו.

2. קיים מצוות חליצה שבתורה, אחר שאחיו מת בלי בנים.

   • "חלץ אחד מן האחין" (משנה יבמות)

3. עזב. השתחרר ממחוייבות. השתמט והסתלק.

   • ”בְּצֹאנָם וּבִבְקָרָם יֵלְכוּ לְבַקֵּשׁ אֶת אֲדֹנָי וְלֹא יִמְצָאוּ חָלַץ מֵהֶם“ (הושע ה, פסוק ו)

גיזרון

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נגזרות

• חָלוץ
• נחלץ
• חליצה

מילים נרדפות

• שלף
• שחרר
• הוציא

ניגודים

• חיבר
• דַָּחַק
• הכניס

ראו גם

• החליץ

חִלֵּץ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	חילץ
שורש וגזרה	ח־ל־ץ
בניין	פִּעֵל

1. הוציא מתוך מקום צר, שחרר מה שתפוס בחזקה.

   • ” וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע וְהִשְׁלִיכוּ אֶתְהֶן אֶל מִחוּץ לָעִיר“ (ויקרא יד, פסוק מ)
   • ”וַיּוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי“ (תהלים יח, פסוק כ)
   • ”רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי“ (תהלים קיט, פסוק קנג)

גיזרון

• מקור הפועל במקרא.

נגזרות

• חולץ (צורת הסביל)
• חילוץ

ניגודים

• תקע

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• הציל
• נחלץ

חֶלֶץ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חלץ
הגייה*	chelets
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ל־ץ
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות

1. שם פרטי לזכר.

   • ”חֶלֶץ הַפַּלְטִי; עִירָא בֶן עִקֵּשׁ הַתְּקוֹעִי.“ (שמואל ב׳ כג, פסוק כו)
   • ”וַעֲזַרְיָה הֹלִיד אֶת חָלֶץ; וְחֶלֶץ הֹלִיד אֶת אֶלְעָשָׂה.“ (דברי הימים א׳ ב, פסוק לט)
   • ”שַׁמּוֹת הַהֲרוֹרִי; חֶלֶץ הַפְּלוֹנִי.“ (דברי הימים א׳ יא, פסוק כז)