מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 לערך העוסק בחֵלֵץ חלק בגוף; ראו צורת רבים חלצים. |
- הסיר נעל מן הרגל. שלף חפץ צמוד ודחוק בחפץ אחר.
- ”וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו...“ (דברים כה, פסוק ט)
- ”...לֵךְ וּפִתַּחְתָּ הַשַּׁק מֵעַל מָתְנֶיךָ, וְנַעַלְךָ תַחֲלֹץ מֵעַל רַגְלֶיךָ; וַיַּעַשׂ כֵּן, הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף.“ (ישעיהו כ, פסוק ב)
- תום ילד מנומס, הוא חלץ את נעליו בכניסה אל הבית.
- ”גַּם תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד הֵינִיקוּ גּוּרֵיהֶן “ (איכה ד, פסוק ג)
- לפני הקידוש אבא חלץ את פקק השעם, ומזג יין לכולנו.
- קיים מצוות חליצה שבתורה, אחר שאחיו מת בלי בנים.
- עזב. השתחרר ממחוייבות. השתמט והסתלק.
- ”בְּצֹאנָם וּבִבְקָרָם יֵלְכוּ לְבַקֵּשׁ אֶת אֲדֹנָי וְלֹא יִמְצָאוּ חָלַץ מֵהֶם“ (הושע ה, פסוק ו)
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | חילץ |
| שורש וגזרה | ח־ל־ץ |
| בניין | פִּעֵל |
- הוציא מתוך מקום צר, שחרר מה שתפוס בחזקה.
- ” וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע וְהִשְׁלִיכוּ אֶתְהֶן אֶל מִחוּץ לָעִיר“ (ויקרא יד, פסוק מ)
- ”וַיּוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי“ (תהלים יח, פסוק כ)
- ”רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי“ (תהלים קיט, פסוק קנג)
- מקור הפועל במקרא.
- קרוב לאכדית: ḫalāṣu - לשלוף באמצעות סריקה.
