מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בחֵלֵץ חלק בגוף; ראו צורת רבים חלצים.
|
- הסיר נעל מן הרגל. שלף חפץ צמוד ודחוק בחפץ אחר.
- ”וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו...“ (דברים כה, פסוק ט)
- ”...לֵךְ וּפִתַּחְתָּ הַשַּׁק מֵעַל מָתְנֶיךָ, וְנַעַלְךָ תַחֲלֹץ מֵעַל רַגְלֶיךָ; וַיַּעַשׂ כֵּן, הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף.“ (ישעיהו כ, פסוק ב)
- תום ילד מנומס, הוא חלץ את נעליו בכניסה אל הבית.
- ”גַּם תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד הֵינִיקוּ גּוּרֵיהֶן “ (איכה ד, פסוק ג)
- לפני הקידוש אבא חלץ את פקק השעם, ומזג יין לכולנו.
- קיים מצוות חליצה שבתורה, אחר שאחיו מת בלי בנים.
- עזב. השתחרר ממחוייבות. השתמט והסתלק.
- ”בְּצֹאנָם וּבִבְקָרָם יֵלְכוּ לְבַקֵּשׁ אֶת אֲדֹנָי וְלֹא יִמְצָאוּ חָלַץ מֵהֶם“ (הושע ה, פסוק ו)
ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
חילץ
|
שורש וגזרה |
ח־ל־ץ
|
בניין |
פִּעֵל
|
- הוציא מתוך מקום צר, שחרר מה שתפוס בחזקה.
- ” וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע וְהִשְׁלִיכוּ אֶתְהֶן אֶל מִחוּץ לָעִיר“ (ויקרא יד, פסוק מ)
- ”וַיּוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי“ (תהלים יח, פסוק כ)
- ”רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי“ (תהלים קיט, פסוק קנג)
- מקור הפועל במקרא.
- קרוב לאכדית: ḫalāṣu - לשלוף באמצעות סריקה.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
חלץ
|
הגייה* |
khelets
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ח־ל־ץ
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
נטיות |
|
- שם פרטי לזכר.