התמלא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הִתְמַלֵּא[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התמלא
שורש וגזרה מ־ל־א, גזרת נל"א
בניין הִתְפַּעֵל
  1. לשון חז"ל נַעֲשָׂה מָלֵא.
    • ”ולטוב רע נתמלא כל העולם כולו הוי הוי משרבו היהירים התחילו בנות ישראל לינשא ליהירים לפי שבדורינו אין רואין אלא לפנים משרבו נטויות גרון ומסקרות עינים רבו מי מרים אלא שפסקו משרבו זהיהי“ (תוספתא, מסכת סוטהפרק יד, הלכה א)
    • ”מביא [...] כלי זכוכית ומניח ידיו בתחתון עד שתתמלא מים ומושכן ומשיקן אפילו בשערה ודיו.“ (תוספתא, מסכת מקואותפרק ה, הלכה ד)
    • ” גיסטרא בריכה ועריבה אף על פי שנתמלאו מים מערב שבת שופכין לתוכן מים בשבת אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רבא“ (בבלי, מסכת עירוביןדף פח, עמוד ב)
    • ”כַּד קָטָן, כַּד קָטָן, / שְׁמוֹנָה יָמִים שַׁמְנוֹ נָתַן. / כָּל הָעָם הִתְפַּלֵּא, / מֵאֵלָיו הוּא מִתְמַלֵּא.“ (כַּד קָטָן, מאת אהרן אשמן)

גיזרון[עריכה]

  • שומש ע"י חז"ל משורש מקראי.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

השורש מלא

השורש מ־ל־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

מ־ל־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָלֵא מָלֵא יִמְלָא -אין- לִמְלֹא
נִפְעַל נִמְלָא נִמְלָא יִמָּלֵא הִמָּלֵא לְהִמָּלֵא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל מִלֵּא מְמַלֵּא יְמַלֵּא מַלֵּא לְמַלֵּא
פֻּעַל מֻלָּא מְמֻלָּא יְמֻלָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַלֵּא מִתְמַלֵּא יִתְמַלֵּא הִתְמַלֵּא לְהִתְמַלֵּא

הערות[עריכה]

  • בהתווספות אותיות השימוש לשורש זה, כאשר ניטה בצורת המקור, מאופיין בתנועת חולם; בִּמְלֹאת, לִמְלֹאת, כִּמְלֹאת וכו'...
  • "בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם"-החלטות האקדמיה בדבר פעלים מגזרת נל"א