התמלא

הִתְמַלֵּא

לשון המקרא נַעֲשָׂה מָלֵא.
- ”פָּעֲרוּ עָלַי בְּפִיהֶם בְּחֶרְפָּה, הִכּוּ לְחָיָי; יַחַד עָלַי יִתְמַלָּאוּן.“ (איוב טז, פסוק י)
- ”הַתְמַלֵּא בְשֻׂכּוֹת עוֹרוֹ; וּבְצִלְצַל דָּגִים רֹאשׁוֹ.“ (איוב מ, פסוק לא)
- ”נִכְנְסָה כַּת הָרִאשׁוֹנָה, נִתְמַלֵּאת הָעֲזָרָה, נָעֲלוּ דַלְתוֹת הָעֲזָרָה.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ו, משנה ה)
- ”צָבַר אֶת הַקְּטֹרֶת עַל גַּבֵּי גֶחָלִים, וְנִתְמַלֵּא כָל הַבַּיִת כֻּלּוֹ עָשָׁן.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ה, משנה א)
- ”הַמְסַדֵּר קַנְקַנִּים בְּתוֹךְ הַבּוֹר וְנִתְמַלְאוּ מַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁבָּלַע הַבּוֹר אֶת מֵימָיו, הֲרֵי זֶה יְשַׁבֵּר.“ (משנה, מסכת מקואות – פרק ב, משנה ט)
- ”כַּד קָטָן, כַּד קָטָן, / שְׁמוֹנָה יָמִים שַׁמְנוֹ נָתַן. / כָּל הָעָם הִתְפַּלֵּא, / מֵאֵלָיו הוּא מִתְמַלֵּא“ (כַּד קָטָן, מאת אהרן אשמן בזֶמֶרֶשֶׁת)

השורש מ־ל־א הוא שורש מגזרת נל"א.

בהתווספות אותיות השימוש לשורש זה, כאשר ניטה בצורת המקור, מאופיין בתנועת חולם; בִּמְלֹאת, לִמְלֹאת, כִּמְלֹאת וכו'...
"בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם"-החלטות האקדמיה בדבר פעלים מגזרת נל"א