מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 לערך העוסק בשם עצם מקראי בארמית רָזָה; ראו רז. |
- לשון המקרא [לא בשימוש] החליש צמצם את הכח
- ”נוֹרָא ה' עֲלֵיהֶם כִּי רָזָה אֵת כָּל אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ כֹּל אִיֵּי הַגּוֹיִם“ (צפניה ב, פסוק יא)
- נעשה גופו מצומצם. ירד במשקל גופו עפ"ר בשריפת השומן.
המילה מופיעה פעם אחת במקרא כפועל אך יש אומרים[1] גם בשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) מספר עברי ישעיהו לא מוכר. ”רזי לי“ (ישעיהו ישעיהו, פסוקים כד–טז)
- ↑ אבן עזרא, רד"ק אך הפירוש המקובל שמדובר בשם עצם רז או בפועל הנובע ממנו
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | רזה |
| הגייה* | raze |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ז־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | נ׳ רָזָה, ר׳ רָזִים, נ"ר רָזוֹת |
- לשון המקרא דל שומן או שפע חיים
- [עממי] צר יחסית לגובהו
