בריא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים
בָּרִיא[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בריא |
| הגייה* | bari |
| חלק דיבר | תואר
תואר־הפועל (5) |
| מין | זכר |
| שורש | ב־ר־א |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | נ׳ בּריאָה, ר׳ בּרִיאים, נ"ר בּרִיאות |
- לשון חז"ל תקין, שאינו חולה.
- "אבא ממשפחת בריאים הווה" (חולין פ"ד:)
- הילד נראה בריא הבוקר, בניגוד לאתמול שהיה חולה.
- לשון המקרא שמן, עב בשר.
- "וַיַּקְרֵב אֶת הַמִּנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב וְעֶגְלוֹן אִישׁ בָּרִיא מְאֹד" (שופטים ג יז)
- "וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר" (בראשית מא ב).
- לשון ימי הביניים תוֹעַלתִי, מיטיב עם הבריאות.
- "מעיינות ותהומות טובים ובריאים" (רש"י במדבר יג יט)
- הירק הזה מאוד בריא לך!
- לשון חז"ל איתן, מוצק.
- "בכתל רעוע... בכתל בריא" (בבא קמא ל:)
- מאז שהתחיל להרים משקולות, גופו נהיה בריא.
- לשון חז"ל ודאי, ברור.
- "אם טהורה את, דבריא לך שאת טהורה" (סוטה טז ד)
גיזרון[עריכה]
- מקור המילה בתנ"ך. קיימת אטימולוגיה ארמית בכתיב ברי במשמעויות של ודאי, ברור (5) ושל שמן, עב בשר (1)[1].
- בתקופות הקדומות, כשאנשים רבים סבלו מרזון ומתת תזונה וגוועו ברעב, שמן ועב־בשר היה נרדף לבריא. אך כיום, בעידן השפע, כשאנשים סובלים בעיקר ממחלות שמקורן באכילת־יתר, המושגים נחשבים למנוגדים. דבר אחר, החולים ממעטים באכילה וכתוצאה מכך יורדים במשקל.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
שאינו חולה
עב־בשר
מיטיב לבריאות
איתן, מוצק
ודאי
|
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: בריאות |
 ציטוטים בוויקיציטוט: קטגוריה:בריאות |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בריא |
סימוכין[עריכה]
- ↑ "מילון ארמי-עברי". השפה העברית
