בריא
מראה
בָּרִיא (גם בָּרִי)
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בריא |
הגייה* | bari |
חלק דיבר | תואר
תואר־הפועל (5) |
מין | זכר |
שורש | ב־ר־א ב |
דרך תצורה | משקל קָטִיל |
נטיות | נ׳ בְּרִיאָה, ר׳ בְּרִיאִים, נ"ר בְּרִיאוֹת |
- לשון המקרא שָׁמֵן, עב בשר.
- לשון חז"ל תקין, שאינו חולה.
- ”אֵין אוֹכְלִין אֵזוֹבְיוֹן בְּשַׁבָּת, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל בְּרִיאִים.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יד, משנה ג)
- ”אבא ממשפחת בריאים הווה“ (בבלי, מסכת חולין – דף פד, עמוד א)
- ”אם היה שכיב מרע, הן צריכין להביא ראיה שהיה ברי; ואם היה ברי הוא צריך להביא ראיה שהיה שכיב מרע“ (תוספתא, מסכת בבא בתרא – פרק י, הלכה יא)
- הילד נראה בריא הבוקר, בניגוד לאתמול שהיה חולה.
- לשון ימי הביניים מיטיב עם הבריאות.
- "מעיינות ותהומות טובים ובריאים" (רש"י במדבר יג יט)
- הירק הזה מאוד בריא לך!
- לשון חז"ל איתן, מוצק.
- ”א"ר יוחנן: לא שנו אלא בכותל רעוע, אבל בכותל בריא - המצניע פטור, וחייב בעל הכותל.“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף ל, עמוד א)
- לשון חז"ל ודאי, ברור.
- ”אם דבר בריא הוא שהוא חי מכח הזקנה דברי הכל“ (ירושלמי, מסכת ערלה – פרק א, הלכה ה)
- ”עד שיאמר: ברי לי שלא באת לכאן“ (תוספתא, מסכת טהרות – פרק ג, הלכה ד)
גיזרון
[עריכה]- הכתיב "ברי" במשמעויות (1-4) קיים בעיקר בכתבים מוקדמים, וכיום כתיב זה שייך רק למשמעות (5). והכתיב "בריא" בהוראה (5) היה נהוג בעיקר בירושלמי ובכתבי הגאונים.
- יש המקבילים לשורש מ־ר־א ב (חילוף מ-ר המצוי בין אכדית לעברית) בהוראת: פיטום, הלעטה, שיש לו גם מקבילות בשפות שמיות נוספות (ראו בגיזרון מריא).[1] יש המקשרים גם למילה היוונית barús) βᾰρῠ́ς) בהוראת - כבד. אמנם יש הסוברים שזה מפרוטו-הודו-אירופית: gʷréh₂us[2].
- בתקופות הקדומות, כשאנשים רבים סבלו מרזון ומתת תזונה וגוועו ברעב, שמן ועב־בשר היה נרדף לבריא. אך כיום, בעידן השפע, כשאנשים סובלים בעיקר ממחלות שמקורן באכילת־יתר, המושגים נחשבים למנוגדים. דבר אחר, החולים ממעטים באכילה וכתוצאה מכך יורדים במשקל.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]להגדרה שמן, ר' שם
שאינו חולה
מיטיב לבריאות
איתן, מוצק
ודאי
|
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: בריאות |
ציטוטים בוויקיציטוט: קטגוריה:בריאות |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בריא |