בריא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בָּרִיא (גם בָּרִי[1])[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בריא |
| הגייה* | bari |
| חלק דיבר | תואר
תואר־הפועל (5) |
| מין | זכר |
| שורש | ב־ר־א |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | נ׳ בּריאָה, ר׳ בּרִיאים, נ"ר בּרִיאות |
- לשון חז"ל תקין, שאינו חולה.
- ”אבא ממשפחת בריאים הווה“ (בבלי, מסכת חולין – דף פד, עמוד ב)
- הילד נראה בריא הבוקר, בניגוד לאתמול שהיה חולה.
- לשון המקרא שמן, עב בשר.
- לשון ימי הביניים תוֹעַלתִי, מיטיב עם הבריאות.
- "מעיינות ותהומות טובים ובריאים" (רש"י במדבר יג יט)
- הירק הזה מאוד בריא לך!
- לשון חז"ל איתן, מוצק.
- ”בכתל רעוע... בכתל בריא“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף ל, עמוד ב)
- מאז שהתחיל להרים משקולות, גופו נהיה בריא.
- לשון חז"ל ודאי, ברור.
- אם טהורה את, דבריא לך שאת טהורה [דרוש מקור]
גיזרון[עריכה]
- 2. בתקופות הקדומות, כשאנשים רבים סבלו מרזון ומתת תזונה וגוועו ברעב, שמן ועב־בשר היה נרדף לבריא. אך כיום, בעידן השפע, כשאנשים סובלים בעיקר ממחלות שמקורן באכילת־יתר, המושגים נחשבים למנוגדים. דבר אחר, החולים ממעטים באכילה וכתוצאה מכך יורדים במשקל. ארמית בכתיב ברי במשמעויות של ודאי, ברור (5) ושל שמן, עב בשר (1)[1]. ארמית: "איבראי" (בבלי מסכ' תענית).
- 2.מלשון בבלית עתיקה ,ותיכונה-"מֲארוּ" marú . בהוראת 1) מואבס,שמן (באכדית,"מריא" הם בני הבקר המפוטמים ),2) מלא [2] . לדוגמא, בעברית להגדרת "son" נאמר בן , בארמית בן הוא "בר" , ובאכדית-בבלית יהגה, עקב חילופי מ'- ב', מארו māru = בן [3].
- 2. יוונית-עתיקה בַארִיס βαρύς בהוראת כבד. מושאלת מקדם-אינדו-ארופית בהגיית גרהֹֹֹושׂ gʷréh₂us .
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
שאינו חולה
עב־בשר
מיטיב לבריאות
איתן, מוצק
ודאי
|
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: בריאות |
 ציטוטים בוויקיציטוט: קטגוריה:בריאות |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בריא |
סימוכין[עריכה]
- ↑ "מילון ארמי-עברי". השפה העברית