בריא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

בָּרִיא (גם בָּרִי)[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בריא
הגייה* bari
חלק דיבר תואר

תואר־הפועל (5)

מין זכר
שורש ב־ר־א ב
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות נ׳ בְּרִיאָה, ר׳ בְּרִיאִים, נ"ר בְּרִיאוֹת
אנשים עושים פעילות גופנית ונפשית, כחלק מאורח חיים בריא (3).
  1. לשון המקרא שָׁמֵן, עב בשר.
    • ”וַיַּקְרֵב אֶת הַמִּנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב וְעֶגְלוֹן אִישׁ בָּרִיא מְאֹד“ (שופטים ג, פסוק יז)
    • ”וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר“ (בראשית מא, פסוק ב)
    • ”כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם, וּבָרִיא אוּלָם“ (תהלים עג, פסוק ד)
  2. לשון חז"ל תקין, שאינו חולה.
  3. לשון ימי הביניים מיטיב עם הבריאות.
  4. לשון חז"ל איתן, מוצק.
  5. לשון חז"ל ודאי, ברור.

גיזרון[עריכה]

  • הכתיב "ברי" במשמעויות (1-4) קיים בעיקר בכתבים מוקדמים, וכיום כתיב זה שייך רק למשמעות (5). והכתיב "בריא" בהוראה (5) היה נהוג בעיקר בירושלמי ובכתבי הגאונים.
 1. יש המקבילים לשורש מ־ר־א ב (חילוף מ-ר המצוי בין אכדית לעברית) בהוראת: פיטום, הלעטה, שיש לו גם מקבילות בשפות שמיות נוספות (ראו בגיזרון מריא).[1] יש המקשרים גם למילה היוונית barús) βᾰρῠ́ς) בהוראת - כבד. אמנם יש הסוברים שזה מפרוטו-הודו-אירופית: gʷréh₂us[2].
 2. גזור מ(1), כיון שבתקופות הקדומות אנשים רבים סבלו מרזון ומתת תזונה וגוועו ברעב, ולכן "שמן" נהיה שם נרדף לבעל בריאות.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

   להגדרה שמן ר' שם


   שאינו חולה
  • איטלקית: sano‏‏‏‏
  • אנגלית: healthy‏‏‏‏
  • אספרנטו: sanaj‏‏‏‏
  • גרמנית: gesund‏‏‏‏
  • הונגרית: egészséges‏‏‏‏
  • יוונית: υγιής‏‏‏‏ (תעתיק: ygiís)
  • סינית: 健康‏‏‏‏
  • ספרדית: sano‏‏‏‏
  • ערבית: صحي‏‏‏‏ (תעתיק: צחי)
  • צרפתית: sain‏‏‏‏
  • רוסית: здоровый‏‏‏‏ (תעתיק: zdoróvyj)
   מיטיב לבריאות
   איתן, מוצק
   ודאי

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: בריאות
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: קטגוריה:בריאות
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בריא
  1. נ"ה טורטשינר, "מלים שאולות בלשוננו", לשונינו ח (תרצ"ז) חוברת ד, עמ' 261.
  2. ויקימילון האנגלי, βαρύς‏‏‏‏.