בריא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים
בָּרִיא[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בריא |
| הגייה* | bari |
| חלק דיבר | תואר
תואר־הפועל (5) |
| מין | זכר |
| שורש | ב־ר־א |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | נ׳ בּריאָה, ר׳ בּרִיאים, נ"ר בּרִיאות |
- לשון חז"ל תקין, שאינו חולה.
- "אבא ממשפחת בריאים הווה" (חולין פ"ד:)
- הילד נראה בריא הבוקר, בניגוד לאתמול שהיה חולה.
- לשון המקרא שמן, עב בשר.
- "וַיַּקְרֵב אֶת הַמִּנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב וְעֶגְלוֹן אִישׁ בָּרִיא מְאֹד" (שופטים ג יז)
- "וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר" (בראשית מא ב).
- לשון ימי הביניים תוֹעַלתִי, מיטיב עם הבריאות.
- "מעיינות ותהומות טובים ובריאים" (רש"י במדבר יג יט)
- הירק הזה מאוד בריא לך!
- לשון חז"ל איתן, מוצק.
- "בכתל רעוע... בכתל בריא" (בבא קמא ל:)
- מאז שהתחיל להרים משקולות, גופו נהיה בריא.
- לשון חז"ל ודאי, ברור.
- "אם טהורה את, דבריא לך שאת טהורה" (סוטה טז ד)
גיזרון[עריכה]
- מקור המילה בתנ"ך. קיימת אטימולוגיה ארמית בכתיב ברי במשמעויות של ודאי, ברור (5) ושל שמן, עב בשר (1)[1].
- בתקופות הקדומות, כשאנשים רבים סבלו מרזון ומתת תזונה וגוועו ברעב, שמן ועב־בשר היה נרדף לבריא. אך כיום, בעידן השפע, כשאנשים סובלים בעיקר ממחלות שמקורן באכילת־יתר, המושגים נחשבים למנוגדים.
צירופים[עריכה]
- נפש בריאה בגוף בריא
- נכנס בראש בריא למיטה חולה
- בריא ושלם
- בריא בשר
- בריא כמו שורש
- היה בריא
- שכל בריא
- בריא אולם
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
שאינו חולה
עב־בשר
מיטיב לבריאות
|
איתן, מוצק
ודאי
|
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: בריאות |
 ציטוטים בוויקיציטוט: קטגוריה:בריאות |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בריא |
סימוכין[עריכה]
- ↑ "מילון ארמי-עברי". השפה העברית
- ↑ ר' ויקיפדיה בערך בריאות.
