בריא
בָּרִיא (גם בָּרִי)[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בריא |
הגייה* | bari |
חלק דיבר | תואר
תואר־הפועל (5) |
מין | זכר |
שורש | ב־ר־א ב |
דרך תצורה | משקל קָטִיל |
נטיות | נ׳ בְּרִיאָה, ר׳ בְּרִיאִים, נ"ר בְּרִיאוֹת |
- לשון המקרא שָׁמֵן, עב בשר.
- לשון חז"ל תקין, שאינו חולה.
- ”אֵין אוֹכְלִין אֵזוֹבְיוֹן בְּשַׁבָּת, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל בְּרִיאִים.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יד, משנה ג)
- ”אבא ממשפחת בריאים הווה“ (בבלי, מסכת חולין – דף פד, עמוד א)
- ”אם היה שכיב מרע, הן צריכין להביא ראיה שהיה ברי; ואם היה ברי הוא צריך להביא ראיה שהיה שכיב מרע“ (תוספתא, מסכת בבא בתרא – פרק י, הלכה יא)
- הילד נראה בריא הבוקר, בניגוד לאתמול שהיה חולה.
- לשון ימי הביניים מיטיב עם הבריאות.
- "מעיינות ותהומות טובים ובריאים" (רש"י במדבר יג יט)
- הירק הזה מאוד בריא לך!
- לשון חז"ל איתן, מוצק.
- ”א"ר יוחנן: לא שנו אלא בכותל רעוע, אבל בכותל בריא - המצניע פטור, וחייב בעל הכותל.“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף ל, עמוד א)
- לשון חז"ל ודאי, ברור.
- ”אם דבר בריא הוא שהוא חי מכח הזקנה דברי הכל“ (ירושלמי, מסכת ערלה – פרק א, הלכה ה)
- ”עד שיאמר: ברי לי שלא באת לכאן“ (תוספתא, מסכת טהרות – פרק ג, הלכה ד)
גיזרון[עריכה]
- הכתיב "ברי" במשמעויות (1-4) קיים בעיקר בכתבים מוקדמים, וכיום כתיב זה שייך רק למשמעות (5). והכתיב "בריא" בהוראה (5) היה נהוג בעיקר בירושלמי ובכתבי הגאונים.
- 1. יש המקבילים לשורש מ־ר־א ב (חילוף מ-ר המצוי בין אכדית לעברית) בהוראת: פיטום, הלעטה, שיש לו גם מקבילות בשפות שמיות נוספות (ראו בגיזרון מריא).[1] יש המקשרים גם למילה היוונית barús) βᾰρῠ́ς) בהוראת - כבד. אמנם יש הסוברים שזה מפרוטו-הודו-אירופית: gʷréh₂us[2].
- 2. גזור מ(1), כיון שבתקופות הקדומות אנשים רבים סבלו מרזון ומתת תזונה וגוועו ברעב, ולכן "שמן" נהיה שם נרדף לבעל בריאות.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
להגדרה שמן ר' שם
|
שאינו חולה
מיטיב לבריאות
איתן, מוצק
ודאי
|
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
![]() |
![]() |