הריק
הֵרִיק
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הריק |
| שורש וגזרה | ר־י־ק, גזרת נעו"י |
| בניין | הִפְעִיל |
- לשון המקרא הוֹצִיא תְּכוּלָתוֹ
- לשון המקרא הִמְטִיר
- לשון המקרא פִּזֵּר
- לשון ימי הביניים נִמְזַג
- "וְלֹא יְסַיֵּעַ לְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁמֵּרִיק הַיַּיִן מִכְּלִי לִכְלִי, שֶׁמָּא יַנִּיחַ הַכְּלִי בְּיַד הַגּוֹי וְנִמְצָא הַיַּיִן בָּא מִכּוֹחוֹ" (משנה תורה לרמב"ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק יב)
- בהשאלה: שָׁתָה
- ”כָּל אֶחָד הֵרִיק אֶת כּוֹסוֹ וְהִמְשִׁיךְ לְעַשֵּׁן אֶת הַסִּיגַארְיָה שֶׁלּוֹ בִּשְׁתִיקָה“ (השגעון הגדול, מאת אביגדור המאירי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]מן ריק. שלוש המשמעויות הראשונות, מן המקרא. המשמעות הרביעית חוּדשה על-ידי הרמב"ם, והחמישית מושאלת מן המשמעות המקראית.