מודיעין

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מוֹדִיעִין[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מודיעין
הגייה* modi'in
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ד־ע
דרך תצורה משקל מַקְטִיל בריבוי
נטיות ר׳ מודיעינים; מודעין־
  1. מידע מודיעיני - מידע שנאסף ומנותח, הנועד לספק לגוף ממונה (מדרג מדיני, דרג צבאי או דרג עסקי) בקבועי זמן רלוונטיים ניתוח אמין ומדויק ככל האפשר בנוגע למושא המחקר - (יכולות, מגמות עתידיות ועוד) כבסיס לקבלת החלטות.
    • "הסוכן סיפק מודיעין מדויק אודות היכולות הצבאיות של האויב"
    • "במסגרת לוחמה פסיכולוגית ניתן להעביר ליריב מודיעין כוזב"
    • "הידיעות המודיעיניות החדשות שהתקבלו עונות על מרבית הצי"ח"
  2. סוכנות מודיעין או שירות מודיעין - ארגוני ביון וריגול הפועלים לאיסוף ומחקר מידע צבאי, כלכלי, טכנולוגי עבור דרג הצבאי והמדיני. לרוב סוכנויות מודיעין נבדלים זה מזה בצורת איסוף המידע (מודיעין אנושי, מודיעין אותות, מודיעין חזותי) ובמושא המחקר (מודיעין צבאי, מודיעין מסכל, מודיעין מדיני).
    • "סוכנות המודיעין הישראלית הלק"מ (הלשכה לקשרי מדע) נסגרה בעקבות חשיפתו של ג'ונתן פולארד, שריגל מטעמה בארצות הברית"
  3. שרות המספק מידע לציבור.
  4. שם עיר
    1. מודיעין, המכונה גם מודיעין, הייתה עיר קדומה בשפלת יהודה, כ-10 קילומטר ממזרח ללוד.
    • "מן המודיעין ולפנים - נאמנין על כלי חרס דקים לקודש, מן המודיעים ולחוץ - אין נאמנין". (תוספתא, מסכת חגיגה, פרק ג, הלכה כט)
    1. מוֹדִיעִין־מַכַּבִּים־רֵעוּת (או בקיצור: מודיעין) - עיר בישראל הממוקמת בין ירושלים לבין תלאביב-יפו.
    2. מוֹדִיעִין עִלִּית - עיר חרדית השוכנת באזור יהודה ושומרון, מחוץ לקו הירוק.

גיזרון[עריכה]

  1. ריגול -
    1. נגזרת מהמילה "מודיעים". על שם האנשים שתפקידם להעביר הודעות אם ככרוז ואם במסגרת ריגול. כבר בתנ"ך השורש י.ד.ע. התקשר לעולם הריגול: "וְלָדַעַת אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ וְלָדַעַת אֵת כָּל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה" (שמואל ב' ג', פסוק כ"ה) - יואב בן צרויה האשים אורח בריגול וטען שביקורו של אבנר בן נר אצל דוד בחברון נועד לספק מודיעין.
    2. הסיומת ־ִין (לצד הסיומת -ים)ה יא סיומת הרבים הרגילה בשפה הארמית, וממנה היא חדרה אל השפה העברית. בלשון חז"ל סיומת ־ִין רווחת מאוד והיא נחשבת אחד המאפיינים הבולטים של רובד הלשון הזה; בעיקר בשמות בעלי ריבוי תמידי, כלומר בשמות הבאים תמיד בצורת רבים ואינם מציינים ריבוי אמתי של פרטים. כך למשל בסדרת המונחים מן התחום המשפטי – אירוסין, שידוכין, קידושין, נישואין ועוד. יוצאת דופן היא הסיומת ־ִין המשמשת בצורות יחיד כמו המילה "מודיעין", כגון בצירוף 'מודיעין אזרחי'. באופן דומה למילה תַּבְלִין, שהיא ביסודה צורת רבים של תֶּבֶל.
  1. עיר -
    1. עיר החשמונאים הידועה בשם מודיעין מכונה בספרות חז"ל בצורות נוספות: על דרך הרבים – מודיעים, מודעים ומודעין, או בסיומת ־ת – מודיעות, מודיעית ומודעית. גם שם הייחוס מודעי, המוכר משמו של התנא ר' אלעזר המודעי, קשור ככל הנראה לעיר הזאת.
    2. איננו יודעים בוודאות מה הגיזרון של שם העיר. זאב וילנאי מביא את ההסבר הזה: "ראשיתו של היישוב היתה, כנראה, בראש הר שנקרא המודיעים, כי ממנו היו מודיעים – במשואות אש או בתמרות עשן – הודעות ליישובי הסביבה".

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

  • ביון - המילה מודיעין מקבילה למילה הלועזית intelligence, ולצדה חודשה באותה משמעות המילה בִּיוּן (מן בינה) – תרגום המונח הלועזי.

תרגום[עריכה]


מידע נוסף[עריכה]

  1. הצורה מודיעין, משמשת ביחיד ('מודיעין אזרחי' וכדומה) אף שביסודה היא צורת רבים. בטור הלשון של יצחק אבינרי משנת תשכ"א הוא מספר כי נשאל על השימוש במילה 'מודיעין' בלשון יחיד, וכך כתב: "אלו אמרנו 'מודיעים' (במם בסוף) היינו מתקשים מאד בשמושו בלשון יחיד. הנון הארמית היא שהכשירה את הקרקע לשמוש המודיעין בלשון יחיד. ולפיכך – הבו גודל לארמית, המספקת לעברית מזון מגוון, מבריא ומחַיה!"
  1. "קהילת המודיעין" - בראשית המאה העשרים נתחדשה המילה קְהִלִּיָּה, אשר מוצגת במילונו של בן יהודה כחלופה לרפובליקה ומוגדרת "מדינה שאין בה מושל בירֻשה, אלא נבחר בה נשיא לתקופה מְסֻיֶּמֶת". במחצית השנייה של המאה העשרים החל שימוש בצירוף 'קהיליית המודיעין' לצד צירופים כגון 'קהיליית העמים החופשיים', 'הקהילייה הבין־לאומית', 'קהיליית המדענים'. בצירופים אלו ודומיהם נראה ש'קהילייה' מציינת קבוצה הפזורה במקומות שונים שמשתתפיה חולקים עיסוק, ערכים, מטרה וכדומה. לצד הצירופים האלה רווחים צירופים מקבילים שבהם המילה 'קהילה', כגון 'קהילת המודיעין'. האקדמיה ללשון העברית לא אישרה את השימוש במילה 'קהילייה' אלא בהקשר השלטוני בלבד.

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מודיעין
השורש ידע

השורש י־ד־ע הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ד־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָדַע יוֹדֵעַ

(ב׳ פעוּל: יָדוּעַ)

יֵדַע דַּע לָדַעַת או לֵידַע
נִפְעַל נוֹדַע נוֹדָע יִוָּדַע הִוָּדַע לְהִוָּדַע
הִפְעִיל הוֹדִיעַ מוֹדִיעַ יוֹדִיעַ הוֹדַע לְהוֹדִיעַ
הֻפְעַל -אין- מוּדָע -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל יִדַּע מְיַדֵּעַ יְיַדֵּעַ יַדֵּעַ לְיַדֵּעַ
פֻּעַל יֻדַּע מְיֻדָּע יְיֻדַּע -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְוַדֵּעַ מִתְוַדֵּעַ יִתְוַדֵּעַ הִתְוַדֵּעַ לְהִתְוַדֵּעַ

הערות[עריכה]

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]
  • בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[3]