לוד

לוֹד (גם לוּד)

עיר בשפלת יהודה, גובלת ברמלה.
- ”בְּנֵי־לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ; שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה.“ (עזרא ב, פסוק לג)
- ”וּבִיהוּדָה, הָהָר וְהַשְּׁפֵלָה וְהָעֵמֶק; וּשְׁפֵלַת לוּד כִּשְׁפֵלַת הַדָּרוֹם, וְהָהָר שֶׁלָּהּ כְּהַר הַמֶּלֶךְ.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ט, משנה ב)
- ”כֶּרֶם רְבָעִי הָיָה עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד לְכָל צַד; וְאֵיזוֹ הִיא תְחוּמָהּ, אֵילַת מִן הַדָּרוֹם וְעַקְרְבַת מִן הַצָּפוֹן, לוּד מִן הַמַּעֲרָב וְהַיַּרְדֵּן מִן הַמִּזְרָח.“ (משנה, מסכת מעשר שני – פרק ה, משנה ב)
- ”מַעֲשֶׂה שֶׁעָבְרוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים זוּג, וְעִכְּבָן רַבִּי עֲקִיבָא בְּלוֹד; שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אִם מְעַכֵּב אַתָּה אֶת הָרַבִּים, נִמְצֵאתָ מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבֹא.“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק א, משנה ו)

בניקוד הבבלי של המשנה שנעשה בתקופת הגאונים מצוי (במעשר שני) הכתיב: "ללוֹד" שמנוקד בחולם בבלי, כך גם בכתיב המשנה: "לילוֹד". בזמן מאוחר יותר אנו מוצאים במשנה של כתב-יד קאופמן הכתיב: לוד, בחולם מלבד: "לוד" במסכת שביעית בשורוק, וכן שם התואר: לודיות, מלודיות המנוקדים במסכת כלים בשורוק. החל מתקופת הדפוס אנו מוצאים במשניות של הוצאת יצחק פואה, ויניציאה (‏1736) - במסכת שביעית ובגיטין: לוֹד בחוֹלם, וכל השאר בשוּרוק ^[1]

ערך בוויקיפדיה: לוד

מדריך טיולים בוויקימסע: לוד

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לוד

עיר וממלכה באסיה הקטנה.
- ”בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם.“ (בראשית י, פסוק כב)
- ”וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל-הַגּוֹיִם תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת תֻּבַל וְיָוָן הָאִיִּים הָרְחֹקִים אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְעוּ אֶת-שִׁמְעִי וְלֹא-רָאוּ אֶת-כְּבוֹדִי וְהִגִּידוּ אֶת-כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם.“ (ישעיהו סו, פסוק יט)
- ”פָּרַס וְלוּד וּפוּט הָיוּ בְחֵילֵךְ אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ מָגֵן וְכוֹבַע תִּלּוּ-בָךְ הֵמָּה נָתְנוּ הֲדָרֵךְ.“ (יחזקאל כז, פסוק י)

ערך בוויקיפדיה: ממלכת לוד

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לוד