”אורמסבי-גור הכחיש בבית-הנבחרים את הידיעה כי נוצרה ברית העיריות העבריות: תל-אביב, ראשון-לציון, פתח-תקוה, רחובות וחדרה. כזאת מטלגרף לנו סופרנו המיוחד מלונדון מט״ו ביוני.“ (הכרזתו של אורמסבי-גור, מאת ברל כצנלסון, בפרויקט בן יהודה)
את השם הציע מנחם שינקין, לפי שם התרגום העברי לספרו של בנימין זאב הרצל, "אלטנוילנד", ובו תיאר הרצל כיצד תיראה המדינה היהודית לכשתקום. מילולית, שם ספרו של הרצל הוא "ארץ עתיקה חדשה" בלשון הגרמנית, אך נחום סוקולוב, מתרגם הספר, קרא לו בשם הציורי תל־אביב (המוזכר במקרא כמקום שבו ישבו הגולים לבבל ליד נהר כבר: ”וָאָבוֹא אֶל-הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל-נְהַר-כְּבָר.“ (יחזקאל ג, פסוק טו)): תל – האוצר הישן, עתיקות העבר, ואביב – המסמל עתיד, פריחה, לבלוב ותקווה.
בתרגום השבעים העתיק המתרגם את הביטוי "תל אביבו" המופיע בספר יחזקאל ליוונית . מילולית, כנראה בהוראת - "לעלות (μετέωρος), ו(χαι) מעל השמש(περιήλιο)" לעלות מעל השמש" . בחוקי חמורבי מהמאה ה-18 לפנה"ס מופיע קטע בו נקרא האל אדד להעניש את מפר החוקים ובין היתר מתבקש להפוך את עירו לתל חורבות שאחרי שטפון/מבול ("תִל אָבֻבִם") [1].
ערך בוויקיפדיה: תל אביב
ציטוטים בוויקיציטוט: תל אביב
מדריך טיולים בוויקימסע: תל אביב-יפו
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תל אביב-יפו