חיפה
חֵיפָה[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חיפה |
הגייה* | kheyfa |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ח־ו־ף |
דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
נטיות |
- עיר הנמל הגדולה בישראל, המרכז העירוני של הצפון. שוכנת למרגלות הכרמל.
- ” אין מעלין בקודש ואין מורידין לפני התיבה לא אנשי בית שאן ולא אנשי בית חיפה ולא אנשי טבעונין מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין“ (בבלי, מסכת מגילה – דף כד, עמוד ב)
- ”יוגבים-אֵלּוּ צַיָּדֵי חִלָּזוֹן מִסֻּלָּמוֹת שֶׁל צוֹר וְעַד חֵיפָה...“ (בבלי, מסכת שבת – דף כו, עמוד א)
- מָה? תַּפּוּחַ אֲדָמָה. אֵיפֹה? בְּחֵיפָה.
- ביקרתי בגנים הבהאים בחיפה.
גיזרון[עריכה]
- מקור השם אינו ידוע, כמו גם ראשיתה של העיר. בתנ"ך היישוב אינו נזכר. בתלמוד ניתן למצוא את ההטיות "חיפא" ובהוראת: "עשה תוך כדי סודיות". אחת ההשערות היא שמקור השם בשורש ח.פ.ה שפירושו בעברית לכסות, להסתיר אולי בהתייחס להר הכרמל המכסה על העיר. פרשנות אחרת קושרת את השם חיפה עם המילה חוף או "חוף יפה". בתרגום אונקלוס לספר במדבר כ' מפורש שמה בהוראת סלע וזאת בשל מיקומה על צוקו של סלע, על בסיס פרשנות זו החלו עולי רגל נוצרים מאז מסעי הצלב במאה ה-12 וה-13 לגזור את שמה משמו של הכהן הגדול כייפא [1] ואולי אפילו על שם פטרוס השליח, שנקרא גם "כפא". לפי המסורת הנוצרית היה להם קשר למקום.
- רבי יוסי בן החוטף אפרתי [2], זכה לכינוי "בן החוטף" כשיבוש של תיבת חפני להלן: ”יוסף חפני (שמעון אפרתי)“ (בבלי, מסכת כתובות – דף קג, עמוד א) [3] יוסף חפני בהוראת: יוסף מחיפה [4], לפיכך הסיק פרופ' הרב שמואל קליין "בן-החוטף" בהוראת שאביו תושב חיפה [5].
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
מראשית ימיה, הייתה חיפה עיר נמל, וגם כיום אחד מסמלי העיר הוא נמל חיפה, שהינו אחד משני נמלי המסחר הגדולים של ישראל.
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: חיפה |
מדריך טיולים בוויקימסע: חיפה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיפה |
יְרוּשָׁלַיִם - תֵּל אָבִיב - חֵיפָה - אילת - טְבֶרְיָה - צְפַת - חברון - נְתַנְיָה - באר שבע - אשדוד - רעננה - קִרְיַת שְׁמוֹנָה - הֶרְצְלִיָּה - מטולה |
- ↑ "קיפא"; על פי לוקאס, ג, 2
- ↑ מופיע בשמו בתלמוד ירושלמי כתובות יב ג'
- ↑ אפרתי תחילית א' נבלעת ולפיכך משמש כאן כינוי המקום "אפרתי" לא ע"ש אפרת שביהודה, אלה ע"ש (א)פרת בהוראת: מן הפרת שבצפון הרחוק
- ↑ מחֵפָּה-מחיפה, וזאת עפ"י הצורות העבריות: שילוני-משילה, גלוני-מגילה, עמסוני/מעמסו-גמזו
- ↑ לחקר השמות והכינוים / ש. קליין.לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה. א'- ד' (ניסן תרפ"ט), עמ':337