”וכרוז יוצא לפניו איש פלוני בן פלוני יוצא ליסקל על שעבר עבירה פלונית ופלוני ופלוני עדיו כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ו, משנה א)
עברית חדשה בעיקר בלשון רבים כְּרוּזִים גליון נייר עם מסר מודפס המופץ ברחבי העיר
נמצאת בתנ"ך פעם אחת בארמית ”וְכָרוֹזָא קָרֵא בְחָיִל“ (דניאל ג, פסוק ד) = "והכרוז קורא בכוח", המילה כנראה נגזרת מפרסית krausa 'מי שמודיע, מי שצועק',[1] ומשם כנראה הדמיון עם מילים קשורות בשפות אירופה: יוונית עתיקה כִּרוּסוֹ κηρύσσω 'הודיע, צעק ל-', וגם צרפתית crier, אנגלית cry.
מקביל לסורית ܟܳܪܽܘܙܳܐ (כַּרוֹזַא) 'מטיף, מגיד', משם ערבית كارِز (כַּארִז) 'מטיף, מגיד'. השוו ליוונית עתיקה המופיעה בתרגום השבעים בתרגמם את המילה 'אברך : כּיריס (κῆρυξ)" בהוראת מבשר,שליח.