טבריה
מראה
טְבֶרְיָה
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | טבריה |
הגייה* | tverya |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- עיר באזור הצפון, השוכנת לחוף הכנרת. אחת מארבע ערי־הקודש.
- ”מִכְּפַר חֲנַנְיָה וּלְמַעְלָן, כָּל שֶׁאֵינוֹ מְגַדֵּל שִׁקְמִין, גָּלִיל הָעֶלְיוֹן, וּמִכְּפַר חֲנַנְיָה וּלְמַטָּן, כָּל שֶׁהוּא מְגַדֵּל שִׁקְמִין גָלִיל הַתַּחְתּוֹן; וּתְחוּם טְבֶרְיָא, הָעֵמֶק.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ט, משנה ב)
- ”ומיבנה לאושא ומאושא לשפרעם ומשפרעם לבית שערים ומבית שערים לצפורי ומצפורי לטבריא וטבריא עמוקה מכולן“ (בבלי, מסכת ראש השנה – דף לא, עמוד ב)
- "בוא נסע לטבריה / כי אין שום מקום יותר י/פה ממנה בעולם / מתחת פני הים." (בוא לטבריה, מאת חוה אלברשטיין)
- הלכתי לבקר את קברות הצדיקים בטבריה.
גיזרון
[עריכה]- העיר נוסדה בסביבות שנת 20 לסה"נ, ע"ש הקיסר הרומאי טיבריוס, כמצוטט במדרש רבה: ”קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת (תהלים מט, פסוק יב) – טְבֶרְיָה, עַל שֵׁם טִבֵּירִיאוּס; אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָה, עַל שֵׁם אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס; אַנְטְיוֹכִיאָה, עַל שֵׁם אַנְטְיוֹכוּס.“ (בראשית רבה, פרשה כג, סימן א)
- השוו ”טַבְרִמֹּן“ (מלכים א׳ טו, פסוק יח)
פרשנים מפרשים
[עריכה]- בתלמוד נאמר "ולמה נקרא שמה טבריה שיושבת בטבורה של ארץ ישראל, טור סיני מוסיף וכותב כי צירוף תיבת "טבור" כשמות של מקומות בעלי ייחוד היה נפוץ ביוון העתיקה, בהוראת "אמצע" [1]. היו שגזרו "טבריה" - עפ"י: טֹב+ראה, ז"א - ”טבריא, שטובה ראייתה“ (בבלי, מסכת מגילה – דף ו, עמוד א), משום הגנות והפרדסים שטבלה בהם.
צירופים
[עריכה]תרגום
[עריכה]יְרוּשָׁלַיִם - תֵּל אָבִיב - חֵיפָה - אילת - טְבֶרְיָה - צְפַת - חברון - נְתַנְיָה - באר שבע - אשדוד - רעננה - קִרְיַת שְׁמוֹנָה - הֶרְצְלִיָּה - מטולה |
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: טבריה |
מדריך טיולים בוויקימסע: טבריה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טבריה |
סמוכין
[עריכה]- ↑ נ.ה. טור-סיני , הלשון והספר: בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים - כרך האמונות והדעות ירושלים מוסד ביאליק , 1955, עמ' - 233