מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חג
|
| הגייה* |
khag
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ח־ג־ג
|
| דרך תצורה |
משקל קַל
|
| נטיות |
ר׳ חַגִּים; חַג־, ר׳ חַגֵּי־; ביידוע: הֶחָג
|
שולחן ערוך לכבוד חג הפסח (ליל הסדר)
- יום של שמחה או יום שמצוין לזכר אירוע בעל ערך היסטורי, דתי וכיוצא באלה.
- ”וְשִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג יַעֲשֶׂה עוֹלָה לַיהוָה, שִׁבְעַת פָּרִים וְשִׁבְעַת אֵילִים תְּמִימִם...“ (יחזקאל מה, פסוק כג)
- ”שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, חַג לַיהוָה“ (שמות יג, פסוק ו)
- "וַתִּתֶּן לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן אֶת יוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם." (קידוש לחג השבועות)
- לשון המקרא בהמת הקרבן
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) מספר עברי כיח לא מוכר. ”אֵל יְהוָה וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ“ (תהלים כיח, פסוק כז)
- ”לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר“ (שמות כג, פסוק יח)
- ”הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם אֶת הַזֶּרַע וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם וְנָשָׂא אֶתְכֶם אֵלָיו“ (מלאכי ב, פסוק ג)
- 1. מקביל לסורית: ܚܲܓܵܐ (חַגָא) - חג, משתה, סעודה.
- 2. עד לחורבן בית המקדש, "חג" היה יום חגו של האלוהים, וגם 'קורבן כפות' סמוך למזבח.
הקטגוריה "חגים ומועדים" בוויקימילון
 ערך בוויקיפדיה: חג |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חגים |
| השורש חגג
|
|
השורש ח־ג־ג הוא שורש מגזרת הכפולים.
| ח־ג־ג
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
חָג
|
חַג
|
יָחֹג
|
חֹג
|
לָחֹג
|
| נִפְעַל
|
נָחֹג
|
נָחָג
|
יֵחֹג
|
הֵחֹג
|
לְהֵחֹג
|
| הִפְעִיל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
| הֻפְעַל
|
יוּחַג
|
מוּחָג
|
יוּחַג
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
| פֻּעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְחוֹגֵג
|
מִתְחוֹגֵג
|
יִתְחוֹגֵג
|
הִתְחוֹגֵג
|
לְהִתְחוֹגֵג
|
- המטה בבניינים קל ונפעל לפי גזרת השלמים איננו משתבש, הצורות "חָגַג" ו"נֶחְגַּג" ראויות גם הן, אך בניין התפעל ניטה אך ורק על-דרכה של גזרת ע"ע.
| |
|
- לשון המקרא ציין מאורע משמח.
- ”וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן, וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה: לְדֹרֹתֵיכֶם, חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ.“ (שמות יב, פסוק יד)
- ”אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְהוָה, שִׁבְעַת יָמִים...“ (ויקרא כג, פסוק לט)
- ”וְהִנֵּה נְטֻשִׁים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֹכְלִים וְשֹׁתִים וְחֹגְגִים בְּכֹל הַשָּׁלָל הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לָקְחוּ “ (שמואל א׳ ל, פסוק טז)
- ”אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג“ (תהלים מב, פסוק ה)
- ”זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם; וְחַטַּאת כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.“ (זכריה יד, פסוק יט)
- ”שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה“ (שמות כג, פסוק יד)
- לשון המקרא נדיר פִּזֵּז, נָע בְּרִקּוּד מעגלי.
- ”יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר; וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע.“ (תהלים קז, פסוק כז)
- מקבילה בערבית حجّ (חַגּ')
למשמעות (1):
למשמעות (2):
| השורש חגג
|
|
השורש ח־ג־ג הוא שורש מגזרת הכפולים.
| ח־ג־ג
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
חָג
|
חַג
|
יָחֹג
|
חֹג
|
לָחֹג
|
| נִפְעַל
|
נָחֹג
|
נָחָג
|
יֵחֹג
|
הֵחֹג
|
לְהֵחֹג
|
| הִפְעִיל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
| הֻפְעַל
|
יוּחַג
|
מוּחָג
|
יוּחַג
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
| פֻּעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְחוֹגֵג
|
מִתְחוֹגֵג
|
יִתְחוֹגֵג
|
הִתְחוֹגֵג
|
לְהִתְחוֹגֵג
|
- המטה בבניינים קל ונפעל לפי גזרת השלמים איננו משתבש, הצורות "חָגַג" ו"נֶחְגַּג" ראויות גם הן, אך בניין התפעל ניטה אך ורק על-דרכה של גזרת ע"ע.
| |
|
- נע במעגל
- ”חֹק חָג עַל פְּנֵי מָיִם; עַד תַּכְלִית אוֹר עִם חֹשֶׁךְ.“ (איוב כו, פסוק י)
- ”עוּגָה, עוּגָה, עוּגָה – / בַּמַּעְגָּל נָחוּגָה; / נִסְתּוֹבֵבָה כָּל הַיּוֹם / עַד אֲשֶׁר נִמְצָא מָקוֹם.“ (עוּגָה, עוּגָה
, מאת אהרון אשמן בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "הִנְנִי כָּאן, כְּמוֹ צִפֳּרִים חָגוֹת / הִנְנִי כָּאן, מַבִּיט מִן הַגַּגּוֹת" (הִנְנִי כָּאן , מאת חיים חפר)
- פועל משורש זה מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
| השורש חוג
|
|
השורש ח־ו־ג הוא שורש מגזרת נחי ע"ו.
| ח־י־ג
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
חָג
|
חָג
|
יָחוּג
|
חוּג
|
לָחוּג
|
| נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
חִיֵּג
|
מְחַיֵּג
|
יְחַיֵּג
|
חַיֵּג
|
לְחַיֵּג
|
| פֻּעַל
|
חֻיַּג
|
מְחֻיָּג
|
יְחֻיַּג
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|
הקטגוריה "חגים ומועדים" בוויקימילון
ערך בוויקיפדיה: חג
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חגים