"קבע להן הקב"ה לישראל חג המצות שבו עשה להן נסים במצרים, וחג הקציר שבו נתן להם את התורה שאוכלין מפירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת להן לעולם הבא" (מדרש תנחומא, פרשת משפטים, סימן י"ב)
מקור הביטוי בתורה: "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" (שמות כג, טז). חג השבועות חל בסוף האביב, בתקופה שבה נהוג לקצור את החיטה ואת יבול השדה.
"האיסור של בישול גדי בחלב אמו - יסוד ושורש לו בסדרי קרבנות עתיקים של חג השבועות בזמן הקדמון, בזמן שלא היה עוד 'חג מתן תורתנו', אלא חג הקציר סתם" ("הלכה ואגדה", חיים נחמן ביאליק)
"וריש לקיש אמר: וחג הקציר איזהו חג שאתה חוגג וקוצר בו - הוי אומר זה עצרת. אימת? אילימא ביום טוב - קצירה ביום טוב מי שרי? אלא לאו - לתשלומין." (תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ח, עמוד א')
ערך בוויקיפדיה: שבועות