חוג

חוּג[עריכה]

לשון המקרא תחום, אופק.
- ”הַיֹּשֵׁב עַל-חוּג הָאָרֶץ, וְיֹשְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים; הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם, וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת.“ (ישעיהו מ, פסוק כב)
- ”בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם, שָׁם אָנִי; בְּחֻקוֹ חוּג, עַל-פְּנֵי תְהוֹם.“ (משלי ח, פסוק כז)
- ”עָבִים סֵתֶר-לוֹ, וְלֹא יִרְאֶה; וְחוּג שָׁמַיִם, יִתְהַלָּךְ.“ (איוב כב, פסוק יד)
- ״ הדרך קצרה החוג צומצם״ (לאה גולדברג, זה מכבר)
מעגל, היקף.
- חוג הגדי הוא אחד מחמשת קווי הרוחב העיקריים המחלקים את כדור הארץ.
שעור, קורס העשרה.
- הרשמה לחוג הסלסה השכונתי עשויה להניב "סטוץ", או לפחות שינה עמוקה .
(אלגברה)(יש לשכתב פירוש זה):
- האבטיפוס של חוג אלגברי הוא המספרים השלמים .

מארמית יהודית,וסורית: חוּגְתָא, בערבית אֲיְוֲוג' =عوج‏‏‏‏ , משורש: ع و ج = עיקול,הֶזֵחַ - (הזחה) , עקום .

ערך בוויקיפדיה: חוג

השורש ח־ו־ג הוא שורש מגזרת נחי ע"ו.