מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
ורד
|
| הגייה* |
vered
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ו־ר־ד
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
ר׳ וְרָדִים
|
ורדים
- שיח קוצני או מטפס ממשפחת הורדיים.
- ”הַוֶּרֶד וְהַכֹּפֶר וְהַקְּטָף וְהַלֹּטֶם, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין לַקְּטָף שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶרִי.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ז, משנה ו)
- ”וְהֵצִיץ בְּאוֹתָן הַחוֹחִין וְרָאָה בוֹ שׁוֹשַׁנָּה אַחַת שֶׁל וֶרֶד, נְטָלָהּ וְהֵרִיחַ בָּהּ וְשָׁבַת נַפְשׁוֹ עֲלֵיהּ“ (ויקרא רבה, פרשה כג, סימן ג)
- "ולכן על ההדס ועל ורד שקורין שושנה, ועל הלבונה וכיוצא מהם מברכין בורא עצי בשמים" (קיצור שולחן ערוך, סימן נ"ח, סעיף ג')
- ”וּשְׁתוּ דְמֵי עֵנָב עֲלֵי וֶרֶד / צִצָּיו כְּשָׁנִי אוֹ כְמוֹ דָמִים“ (התקבצו, כי הזמן תמים, מאת ר' שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
- ”וֶרֶד שְׁמֵי הַבֹּקֶר בֵּין עֲצֵי הַגָּן“ (שי, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
- אהובי קטף לי ורד.
- שם פרטי לנקבה
- מקור השם הוא מארמית: ܘܪܕܐ (וַרְדָּא) שהתגלגל בפרסית עתיקה: vr̥dah*[1]. הצורה המתועדת בפרסית תיכונה: گل (כֻּל). מפרסית עתיקה השתלשלו גם הצורות ביוונית: rhódon) ῥόδον), בארמנית: vard) վարդ), ובגרוזינית: vardi) ვარდი).
- אנגלית: rose
- יידיש: רויז
- ספרדית: rosa
- ערבית: وَرْد (תעתיק: וַרְד)
- צרפתית: rose (הגייה: רוֹז)
 ערך בוויקיפדיה: ורד |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ורדים |
- ↑ מאת,נפתלי הרץ טור-סיני , מלים שאולות בלשוננו. לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ח) א, ב עמ' 11
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
ורוד
|
| הגייה* |
varod
|
| חלק דיבר |
שם־תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ו־ר־ד
|
| דרך תצורה |
משקל קָטֹל
|
| נטיות |
וְרֹד־; ר׳ וְרֻדִּים; נ׳ וְרֻדָּה, נ"ר וְרֻדּוֹת
|
- צבע שבין אדום ללבן.
- ”מִתַּחַת לַסֶּלַע צוֹמַחַת לְפֶלֶא / רַקֶּפֶת נֶחְמֶדֶת מְאוֹד, / וְשֶׁמֶש מַזְהֶרֶת נוֹשֶׁקֶת, עוֹטֶרֶת, / עוֹטֶרֶת לָהּ כֶּתֶר וָרֹד!“ (רַקֶּפֶת
, מאת לוין קיפניס בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "וְעַל הַצַּוָּאר שֶׁלּוֹ סִימָן שֶׁל אֹדֶם וָרֹד / זֶה לֹא סוֹד / שֶׁאַתְּ כְּבָר שֶׁלּוֹ." (מְסִבָּה בְּחַיְפָה , מאת גיל ויין)
- "עת עלים הזהיבו בראשי צמרות / בא הסתיו אל ארץ רחוקה, / הוא צבע את כל התפוחים בורוד / וגם את לחייך המתוקה." (שלגיה, מאת נעמי שמר)
- בהשאלה: אופטימי
- מחידושי אליעזר בן־יהודה. ע"פ שמו של פרח הורד.
ערך בוויקיפדיה: ורוד |
ערך בוויקיפדיה: ורוד