שושנה

שׁוֹשַׁנָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שושנה
הגייה^*	shoshana
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	שׁ־שׁ־ן^[1]
דרך תצורה	שׁוֹשַׁן + ־ָה (צורן נקבה)
נטיות	ר׳ שוֹשַׁנִּים; שׁוֹשַׁנַּת־

לשון המקרא פרח יפה שהיו משתמשים בצורתו לעיטורים בעת העתיקה. מקובל לזהותו עם המין שושן צחור _{(Lilium candidum)}.
- ”אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים“ (שיר השירים ב, פסוק א)
- ”וְעָבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׁה שְׂפַת-כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשַׁנָּה מַחֲזִיק בַּתִּים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל“ (דברי הימים ב׳ ד, פסוק ה)
[עממי] ורד _(Rosa).
- "על אבן לבנה כפלא / בכל שנה אודמות השושנים." (נסיך החלומות, מאת שמרית אור)
- הבאתי לה זר שושנים ריחניים ואדומים כדם.
לשון חז"ל שם כולל לפרחים או לעלי הכותרת או העטיף.
- ”וְהֵצִיץ בְּאוֹתָן הַחוֹחִין וְרָאָה בוֹ שׁוֹשַׁנָּה אַחַת שֶׁל וֶרֶד, נְטָלָהּ וְהֵרִיחַ בָּהּ וְשָׁבַת נַפְשׁוֹ עֲלֵיהּ, אָמַר הַמֶּלֶךְ בִּשְׁבִיל שׁוֹשַׁנָּה זוֹ יִנָּצֵל כָּל הַפַּרְדֵּס.“ (ויקרא רבה, פרשה כג, סימן ג)
- ”אי זהו ירקרק שבירוקים? ר' לעזר אומר כשעוה וכשושנת קרמל.“ (ירושלמי, מסכת סוכה – פרק ג, הלכה ו)
- "פטמא של רמון אינו שושנתו של רמון אלא העגול שבראש הרמון בתוך המסרק." (ריטב"א סוכה לה ע"ב)
לשון חז"ל בהשאלה: צורה של פרח.
- "והמסמר שיש לו שושנה- נוחה לשלוף" (פסיקתא רבתי ג)
לשון ימי הביניים [פיוטי] כינוי לעם ישראל.
- "שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה, בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי." (אשר הניא)
- "וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים / נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים. / בְּנֵי בִינָה / יְמֵי שְׁמוֹנָה / קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים." (מעוז צור)
שם פרטי לנקבה.
- ויקח לו אישה ושמה שושנה בת חלקיהו והיא הייתה יפת תואר ויראת אלוהים (מעשה שושנה, פסוק ב')
- ”שׁוֹשַׁנָּה שׁוֹשַׁנָּה שׁוֹשַׁנָּה / יָרַח נִשָּׂא אֶל עָנָן / כָּמוֹהוּ אֵלַיִךְ שׁוֹשַׁנָּה / בַּיָּם עוֹד יַפְלִיג קַפִּיטָן“ (שושנה, מאת חיים חפר בזֶמֶרֶשֶׁת)
(רפואה) וָרֶדֶת; מחלה זיהומית בשכבה הפנימית של העור המאופיינת בפריחה אדומה.

גיזרון

המילה מופיעה במקרא הן בצורת הזכר (שׁוֹשַׁן) והן בצורת הנקבה (שׁוֹשַׁנָּה)^[2]. על פי מספר דעות, במקור שימשה בעברית רק צורת הזכר, ובהשפעת הלשון הארמית נוספה התיבה בעברית המקראית המאוחרת גם בצורת הנקבה^[3].

התרגום הארמי לשיר השירים זיהה עם הפרח ורד _(Rosa),^[4] וכך עולה ממקורות נוספים בספרות חז"ל. יתכן שזיהוי זה נובע מהפסוק: ”כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת.“ (שיר השירים ב, פסוק ב), כיוון שגבעול הוורד הוא בעל קוצים (חוחים). הקושי העיקרי עם זיהוי זה הוא כי מקור הצמח (וכן גם השם) הרחק מארץ ישראל (ושני מיני הוורד הנמנים בצומח הארץ־ישראלי אינם נאים במיוחד, וסביר מאוד שלא התכוונו אליהם)^[5]^[6]. תרגום השבעים וראב"ע^[7] זיהו עם השושן הצחור, וזיהוי זה הוא המקובל כיום.^[8]

המילה מקבילה לשפות שמיות נוספות - אכדית: šūšanu. סורית: ܫܘܼܫܲܢܵܐ (שׁוּשַׁנָא), ערבית: سَوْسَن (סַוְסַן).

ראב"ע גזר את המילה מהמספר ״שֵש״, מכיוון שהפרח בעל שישה עלי כותרת (למרות שלפי רוב הדעות אין זה מקור המילה).

הדעה המקובלת בפי רוב החוקרים בימינו היא שמקור המילה ממצרית: zšn‏‏‏‏ (זֶשֶׁן) בהוראת: שושנת מים _(Nymphea)^[9]^[10]^[11]. להלן הירוגליף:

במילונו של האג׳יפטולוג ארנסט ווליס באדג' מופיעה התיבה בהגיית: senshen, מושאל לקופטית: ϣⲱϣⲉⲛ (שׁוֹשֶׁן).^[12]
בארמית מצינו את השם "שישנא" גם כשם פרטי לזכר (ראו גיטין סב ע"ב).

צירופים

מילים נרדפות

שושן (1)
ורד (2)
ורדת (7)

תרגום

פרח ממשפחת השושניים

איטלקית: giglio‏‏‏‏
אנגלית: lily‏‏‏‏
ארמנית: շուշան‏‏‏‏ (תעתיק: šušan)
גרוזינית: შროშანი‏‏‏‏ (תעתיק: šrošani)
גרמנית: Lilie‏‏‏‏
הודית: कुमुदिनी‏‏‏‏ (תעתיק: kumudinī)
הולנדית: lelie‏‏‏‏
הונגרית: liliom‏‏‏‏
טגלית: liryo‏‏‏‏
טורקית: zambak‏‏‏‏
יוונית: κρίνο‏‏‏‏ (תעתיק: kríno)
יפנית: ユリ‏, 百合‏‏‏‏ (תעתיק: yuri)
נורווגית: lilje‏‏‏‏
ספרדית: azucena‏, lirio‏‏‏‏
ערבית: سوسن‏‏‏‏ (תעתיק: סַוְסַן)
פולנית: lilia‏‏‏‏
פורטוגלית: lírio‏‏‏‏
צ'כית: lilie‏‏‏‏
צרפתית: lys‏‏‏‏
קוריאנית: 나리‏‏‏‏ (תעתיק: nari)
רומנית: crin‏, lilie‏‏‏‏
רוסית: лилия‏‏‏‏ (תעתיק: lílija)

крин‏‏‏‏ (תעתיק: krín)

שוודית: lilja‏‏‏‏

שם פרטי לנקבה

אנגלית: Susan‏, Susanna‏‏‏‏

מחלה זיהומית

אנגלית: erysipelas‏‏‏‏
גרמנית: erysipel‏‏‏‏
יוונית: ερυσίπελας‏‏‏‏
יפנית: 丹毒‏‏‏‏
ספרדית: erisipela‏‏‏‏
ערבית: الحمرة‏‏‏‏
צרפתית: érysipèle‏, érésipèle‏‏‏‏
רוסית: ро́жа‏‏‏‏

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שושן (סוג)

ערך בוויקיפדיה: שושנה (מחלה)

טקסונומיה בוויקימינים: Lilium

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שושנים

האקדמיה ללשון העברית, שושן ושושנה, 19/08/2021.

הערות שוליים

↑ השורש הוא שש״ן לפי קביעת האקדמיה ללשון העברית (ראו: https://hebrew-academy.org.il/keyword/ש%D7%81ו%D6%B9שַ%D7%81ן).
↑ ראו לדוגמא החילוף בין מלכים א ז,כו לדברי הימים ב ד,ה.
↑ לפי האקדמיה ללשון העברית. (ראו: https://hebrew-academy.org.il/2021/08/19/שושן-ושושנה/)
↑ תרגום שיר השירים ב, א.
↑ https://hebrew-academy.org.il/2021/08/19/%d7%a9%d7%95%d7%a9%d7%9f-%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%a9%d7%a0%d7%94/#_ftn4
↑ https://hebrew-academy.org.il/2021/08/19/%d7%a9%d7%95%d7%a9%d7%9f-%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%a9%d7%a0%d7%94/#_ftnref4
↑ שניהם בפירוש לשיר השירים ב, א.
↑ ראו: יהודה פליקס, עולם הצומח המקראי, רמת גן תשכ"ו, עמ' 234–241.
↑ James Peter Allen, Middle Egyptian: An Introduction to the Language and Culture of Hieroglyphs, 2nd edition, Cambridge: Cambridge University Press, 2010, page 277.
↑ Thomas O. Lambdin, "Egyptian Loan Words in the Old Testament", JAOS 73, 3 (1953), pp. 145-155
↑ https://hebrew-academy.org.il/2021/08/19/שושן-ושושנה/#_ftnref3
↑ An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, E.A Wallis Budge,1920 pp. 608.

[1] השורש הוא שש״ן לפי קביעת האקדמיה ללשון העברית (ראו: https://hebrew-academy.org.il/keyword/ש%D7%81ו%D6%B9שַ%D7%81ן).

[2] ראו לדוגמא החילוף בין מלכים א ז,כו לדברי הימים ב ד,ה.

[3] לפי האקדמיה ללשון העברית. (ראו: https://hebrew-academy.org.il/2021/08/19/שושן-ושושנה/)

[4] תרגום שיר השירים ב, א.

[5] ttps://hebrew-academy.org.il/2021/08/19/%d7%a9%d7%95%d7%a9%d7%9f-%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%a9%d7%a0%d7%94/#_ftn4

[6] ttps://hebrew-academy.org.il/2021/08/19/%d7%a9%d7%95%d7%a9%d7%9f-%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%a9%d7%a0%d7%94/#_ftnref4

[7] שניהם בפירוש לשיר השירים ב, א.

[8] ראו: יהודה פליקס, עולם הצומח המקראי, רמת גן תשכ"ו, עמ' 234–241.

[9] James Peter Allen, Middle Egyptian: An Introduction to the Language and Culture of Hieroglyphs, 2nd edition, Cambridge: Cambridge University Press, 2010, page 277.

[10] Thomas O. Lambdin, "Egyptian Loan Words in the Old Testament", JAOS 73, 3 (1953), pp. 145-155

[11] ttps://hebrew-academy.org.il/2021/08/19/שושן-ושושנה/#_ftnref3

[12] An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, E.A Wallis Budge,1920 pp. 608.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]