איש כלבבו

אִישׁ כִּלְבָבוֹ

1. אדם שאפשר לסמוך עליו, איש סוד ואדם שיש אמון בו.

”"וְעַתָּה מַמְלַכְתְּךָ לֹא־תָקוּם בִּקֵּשׁ יְהוָה לוֹ אִישׁ כִּלְבָבוֹ וַיְצַוֵּהוּ יְהוָה לְנָגִיד עַל־עַמּוֹ כִּי לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת אֲשֶׁר־צִוְּךָ יְהוָה".“ (שמואל א' פרק יג', פסוק יד)

1. • המדריך החדש בסניף הוא איש כלבבי.
   • "נאמר על יוסף שפירא שהוא איש כלבבו של נתניהו" (מקור: עיתון ישראל היום)

גיזרון

• מקור הביטוי במקרא. נאמר על־ידי שמואל לשאול, כאשר שאול חטא, שמואל אמר לו שמלכותו לא תתקיים לעולם ושה' החליט לחפש מלך אחר לעם ישראל, שיהיה איש כלבבו.

ביטויים קרובים

• איש סוד
• אהוב על הבריות

ניגודים

• משענת קנה רצוץ

ראו גם

• לבב