אשת איש
מראה
אֵשֶׁת אִישׁ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אשת איש |
| הגייה* | eshet ish |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | צרף |
| נטיות | |
- לשון חז"ל אישה נשואה.
- "האשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני, נאמנת." (משנה כתובות ב ה)
- ”את הנשואה אינו מתיר לעצמו לאהוב, מפני שאשת-איש היא.“ (שְתֵּי שָנִים וּמֶחֱצָה, מאת מ"י ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- "טוב, אז התמונה המתקבלת מן הספר היא שאין "פילגש אופיינית", כשם שאין "אשת איש אופיינית". כל אחת היא טיפוס בפני עצמה. ("מעריב", 12 בדצמבר 1986, באתר עיתונות יהודית היסטורית)