גברת
גְּבֶרֶת
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גברת |
| הגייה* | gveret |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ג־ב־ר |
| דרך תצורה | משקל קְטֶלֶת |
| נטיות | ר׳ גְּבָרוֹת או גְּבִירוֹת; כ׳ גְּבִירוֹתַי |
- תואר לאישה, עפ"ר לכבוד.
- ”שְׁבִי דוּמָם וּבֹאִי בַחֹשֶׁךְ בַּת-כַּשְׂדִּים כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ-לָךְ גְּבֶרֶת מַמְלָכוֹת. קָצַפְתִּי עַל-עַמִּי חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי וָאֶתְּנֵם בְּיָדֵךְ לֹא-שַׂמְתְּ לָהֶם רַחֲמִים עַל-זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד. וַתֹּאמְרִי לְעוֹלָם אֶהְיֶה גְבָרֶת עַד לֹא-שַׂמְתְּ אֵלֶּה עַל-לִבֵּךְ לֹא זָכַרְתְּ אַחֲרִיתָהּ“ (ישעיהו מז, פסוקים ה–ז)
- ”צפרא טבא גברת זליבנסקי“ (הגשש החיוור, מהדף הגשש החיוור בוויקיציטוט)
- הגברת שנלוותה אליו פנתה אלינו בחיוך.
- "סליחה, גברתי, אפשר לעבור?"
גיזרון
[עריכה]המילה מופיעה פעמיים במקרא בצורת הנפרד, בפסוקים לעיל.[1] מופעיה בצורת הנסמך, אם ישנם, ניתנים לבלבול עם אלו של גבירה.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]- על־אף שנראה כי היא גזורה ממנה, המילה "גברת" אינה משמשת כמקבילתה הנקבית של "גבר". ההקבלות הן: גבר/אישה, אדון/גברת (אם כי הצורה "אדון" מוחלפת לעתים בנרדפותיה, עפ"ר "מר", אך בצירוף "גבירותיי ורבותיי", ב"רב").
- השימוש ב"גברת" במשמעות "אישה" מקובל כפנייה לאישה אנונימית, או בהתייחסות לאישה מבוגרת, מכובדת מאוד או מהודרת במיוחד. לעתים גם בשימוש אירוני.[2]