לדלג לתוכן

חדל אישים

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חֲדַל אִישִׁים

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חדל אישים
הגייה* khadal ishim
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש
דרך תצורה ביטוי
נטיות ר׳ חִדְלֵי אִישִׁים
  1. לשון המקרא אדם שפל ובזוי, אדם עלוב.
    • "נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים, אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי; וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ, נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ." (ישעיהו נג ג)
      ”הוי חדל-אישים, מוג לב! ויקרא אליו עמיהוד בחמתו: הרם את המאכלת! וירימנה עלי, וישאלהו עמיהוד באזני כל העם: ההלוך תלך לגאול את דמי אחיך? וידום עלי.“ (עלי, מאת יוסף לואידור, בפרויקט בן יהודה)
      ”מאס עשיר אשר יעז בעשרו, וגבור אשר יגבר בחרבו, ועת תמצא אנוש ירא אלהים, והוא נבזה חדל אישים בחר בו.“ (ספר הענק, מאת ר' יהודה אלחריזי, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

[עריכה]
  • מקור הביטוי במקרא.

ראו גם

[עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכה]