אסר
מראה
יש להוסיף לדף זה את הערך: ב אִסָּר ב.
אָסַר
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | אסר |
שורש וגזרה | א־ס־ר |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- מנע חירותו של אדם, הכניס לכלא.
- "מְקוֹם אֲשֶׁר אסירי הַמֶלך אַסּורים שם" (לט)
- לא נתן את רשותו לביצוע. מנע יכולת בסמכותו.
- אני אוסר עליך לגעת בחפצים שלי
- קיבל על עצמו איסור, מנע יכולת מעצמו או מאחר.
- רתם .
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]אִסָּר א
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | איסר |
הגייה* | isar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ש־ר־ש (לועזי) |
דרך תצורה | משקל קִטָּל |
נטיות | ר׳ אִסָּרוֹת |
- מטבע איטלקי שהיה נהוג בימי קדם, וערכו שווה לשליש הטריסית, או למחצית הפונדיון או לשמונה פרוטות.
- ”אֶלָּא כְדֵי שֶׁיְּהֵא הֶעָנִי יוֹצֵא וְלֹא יְהֵא מֵבִיא בְּאַרְבָּעָה אִסָּרוֹת.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ח, משנה א)
- ”הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ הֵילָךְ אִסָּר זֶה וְתֶן לִי בוֹ חָמֵשׁ תְּאֵנִים, לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר, דִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ב, משנה ה)
- ”כַּמָּה תְהֵא הַסֶּלַע חֲסֵרָה וְלֹא יְהֵא בָהּ אוֹנָאָה; רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַרְבָּעָה אִסָּרִין, אִסָּר לַדִּינָר; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַרְבָּעָה פֻנְדְּיוֹנוֹת, פֻּנְדְּיוֹן לַדִּינָר; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁמוֹנָה פֻנְדְּיוֹנוֹת, שְׁנֵי פֻנְדְּיוֹנוֹת לַדִּינָר.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ד, משנה ה)
- ”הַשּׁוֹלֵחַ אֶת בְּנוֹ אֵצֶל חֶנְוָנִי (וּפֻנְדְּיוֹן בְּיָדוֹ), וּמָדַד לוֹ בְּאִסָּר שֶׁמֶן וְנָתַן לוֹ אֶת הָאִסָּר, שָׁבַר אֶת הַצְּלוֹחִית וְאִבֵּד אֶת הָאִסָּר, חֶנְוָנִי חַיָּב.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ה, משנה ט)
גיזרון
[עריכה]מילה שאולה מלטינית: "as" (ויקי־אנגלית). עם הזמן משמעות המילה השתכללה לשקף הערך המתמטי אחד ("1"), אולי מחמת התקשרותה (של המילה) עם הראשון שבסדרת קלפי המשחק הממוספרים, האס. או במשמעות דומה: ה'יחידה שבתוך עשרה'.
באיטלקית, asse.