אסר

אָסַר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ש־ר־ש
בניין

1. קשר הידק בחבל חוט וכדו'.

   • "וַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ" ( בראשית מו)
   • "וַיַּאַסְרֻהוּ בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים חֲדָשִׁים" (שופטים טו)
   • "מוּסַר מְלָכִים פִּתֵּחַ וַיֶּאְסֹר אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם" (איוב פרק יב)

2. מנע חירותו של אדם, הכניס לכלא.

   • "מְקוֹם אֲשֶׁר אסירי הַמֶלך אַסּורים שם" ([[S:|]])

3. לא נתן את רשותו לביצוע. מנע יכולת בסמכותו.
4. קיבל על עצמו איסור, מנע יכולת מעצמו או מאחר.

   • "וְקָמוּ כָּל־נְדָרֶיהָ וְכָל־אִסָּר אֲשֶׁר־אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ יָקוּם" (במדבר ל)

מילים נרדפות

• כלא
• חגר

נגזרים

• אסיר
• איסור
• אסור

תרגום

אנגלית: to forbid ‏, (3'4)to tie up(1'2)‏‏‏‏

ראו גם

• מוסָר
• מוסרה

_____________

• סר
• הסיר