אסיר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אָסִיר גם אַסִּיר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אסיר
הגייה* asir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ס־ר
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ אֲסִירִים; אֲסִיר־, ר׳ אֲסִירֵי־
  1. אדם שנאסר בגין עבירה, והוא מרצה את עונשו על ידי ישיבה בבית הסוהר.
    • ”וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית-הַסֹּהַר, בְּיַד-יוֹסֵף, אֵת כָּל-הָאֲסִירִם, אֲשֶׁר בְּבֵית הַסֹּהַר; וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר עֹשִׂים שָׁם, הוּא הָיָה עֹשֶׂה“ (בראשית לט, פסוק כב).
    • ”לִפְקֹחַ, עֵינַיִם עִוְרוֹת; לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ.“ (ישעיהו מב, פסוק ז).

גיזרון[עריכה]

  • מן השורש אסר. מן שפה אוגריתית: אסר 𐎀𐎒𐎗 =שבוי.
  • אכדית: תיבת אסירו 𒀀𒋛𒊒 בהוראת "שבוי" מופיעה בתעודות אכדיות מימי רים סין וח'מורבי [1].
  • ערבית:أَسِير "אסיר" .

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • סרבית: zatvorenik‏‏‏‏
  • פורטוגלית: prisioneiro‏‏‏‏
  • פינית: vanki‏‏‏‏
  • ערבית: سجين‏‏‏‏ (תעתיק: סָגִ'ין), أسير‏‏‏‏ (תעתיק: אָסִיר)

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מאסר
  1. משה דוד קאסוטו אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - א : אב - אתריםירושלים מוסד ביאליק תש"י , עמ' 475