מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אָסִיר גם אַסִּיר[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אסיר
|
הגייה* |
asir
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־ס־ר
|
דרך תצורה |
משקל קָטִיל
|
נטיות |
ר׳ אֲסִירִים; אֲסִיר־, ר׳ אֲסִירֵי־
|
- אדם שנאסר בגין עבירה, והוא מרצה את עונשו על ידי ישיבה בבית הסוהר.
- ”וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית-הַסֹּהַר, בְּיַד-יוֹסֵף, אֵת כָּל-הָאֲסִירִם, אֲשֶׁר בְּבֵית הַסֹּהַר; וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר עֹשִׂים שָׁם, הוּא הָיָה עֹשֶׂה“ (בראשית לט, פסוק כב).
- ”לִפְקֹחַ, עֵינַיִם עִוְרוֹת; לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ.“ (ישעיהו מב, פסוק ז).
- מן השורש אסר. מן שפה אוגריתית: אסר 𐎀𐎒𐎗 =שבוי.
- אכדית: תיבת אסירו 𒀀𒋛𒊒 בהוראת "שבוי" מופיעה בתעודות אכדיות מימי רים סין וח'מורבי [1].
- ערבית:أَسِير "אסיר" .
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: מאסר |
- ↑ משה דוד קאסוטו אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - א : אב - אתריםירושלים מוסד ביאליק תש"י , עמ' 475