מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
פונדיון
|
| הגייה* |
pundyon
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר׳ פּוּנְדְיוֹנוֹת
|
- לשון חז"ל מטבע שהיה נהוג בימי קדם, וערכו שווה לשני איסרים או למחצית המעה.
- ”כַּמָּה תְהֵא הַסֶּלַע חֲסֵרָה וְלֹא יְהֵא בָהּ אוֹנָאָה; רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַרְבָּעָה אִסָּרִין, אִסָּר לַדִּינָר; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַרְבָּעָה פֻנְדְּיוֹנוֹת, פֻּנְדְּיוֹן לַדִּינָר; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁמוֹנָה פֻנְדְּיוֹנוֹת, שְׁנֵי פֻנְדְּיוֹנוֹת לַדִּינָר.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ד, משנה ה)
- ”אֵין פּוֹחֲתִין לֶעָנִי הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מִכִּכָּר בְּפוּנְדְיוֹן,מֵאַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ח, משנה ז)
ערך בוויקיפדיה: פונדיון