תם

תַּם

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	תם
שורש וגזרה	ת־מ־ם, גזרת הכפולים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא אָזַל, אֵינֶנּוּ עוֹד, הִגִּיעַ אֶל כִּלָּיוֹן.

   • ”יָגוּרוּ בָךְ נִדָּחַי מוֹאָב הֱוִי-סֵתֶר לָמוֹ מִפְּנֵי שׁוֹדֵד: כִּי אָפֵס הַמֵּץ כָּלָה שֹׁד, תַּמּוּ רֹמֵס מִן הָאָרֶץ“ (ישעיהו טז, פסוק ד)
   • ”וַיְהִי כַאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת מִקֶּרֶב הָעָם“ (דברים ב, פסוק טז)
   • ”וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל עֵץ מַאֲכָל לֹא מיִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ...“ (יחזקאל מז, פסוק יב)

2. [מליצה] סֻיַּם, בָּא אֶל סוֹפוֹ.

   • ”וַתִּתֹּם הַשָּׁנָה הַהִוא, וַיָּבֹאוּ אֵלָיו בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא נְכַחֵד מֵאֲדֹנִי, כִּי אִם תַּם הַכֶּסֶף וּמִקְנֵה הַבְּהֵמָה אֶל אֲדֹנִי...“ (בראשית מז, פסוק יח)
   • ”תַּחַת חִטָּה יֵצֵא חוֹחַ-וְתַחַת-שְׂעֹרָה בָאְשָׁה: תַּמּוּ דִּבְרֵי אִיּוֹב“ (איוב לא, פסוק מ)
   • ”כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל-מִשְׁכַּן יְהוָה, יָמוּת; הַאִם תַּמְנוּ לִגְו‍ֹעַ“ (במדבר יז, פסוק כח)
   • "תם מעשה הירשל ומעשה מינה אבל מעשי בלומה לא תמו." (מתוך: "סיפור פשוט", ש"י עגנון)
   • "הִנֵּה תַּמּוּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ/ הַמָּלֵא זַעֲקַת מְנוּסָה/ עֵת הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ/ וְגִלְבֹּעַ לָבַשׁ תְּבוּסָה" ("הִנֵּה תַּמּוּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ", נתן אלתרמן)
   • תמו ימי נעוריי.

גיזרון

• מקורו של השורש ת־מ־ם הינו מן המקרא. בתנ"ך מופיעה התיבה גם בצורה היחידאית ”מְתֹם“ (ישעיהו א, פסוק ו) בהוראת 'שלימות'.
• בלשון מצרית קדומה מצויה בכתב הירוגליף תיבת "תם", tm בהוראת - להסתיים,להגמר . להלן הרוגליף 'תּם' t-tm-m כפי שמופיע במקור :

צירופים

• תם ונשלם

מילים נרדפות

למשמעות (1):

• אזל
• אפס
• כלה
• פַּס
• נכחד
• הושמד
• נשמד

למשמעות (2):

• סֻיַּם
• הסתיים
• נגמר
• נשלם
• הושלם

ניגודים

למשמעות (1):

• התקיים
• נותר
• נשאר
• השתייר

למשמעות (2):

• החל
• התחיל
• פתח

תרגום

למשמעות (1):

• אנגלית: to be over‏‏‏‏
• יידיש: פארלוירן‏‏‏‏
• ערבית: تَبَّ‏‏‏‏
• רוסית: закончиться‏‏‏‏

למשמעות (2):

• אנגלית: to be finished‏, to be completed‏‏‏‏
• יידיש: געענדיקט‏‏‏‏
• ערבית: سَلَخَ‏, خَلَصَ, ‏تَكَمَّلَ‏, كَمُلَ‏‏
• רוסית: закончиться‏, окончиться, ‏‏кончиться‏‏

תֹּם א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תום
הגייה*	Tom
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ת־מ־ם
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	תֹּם־

1. לשון המקרא סִיּוּם, סוֹף.

   • ”וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית-מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה-וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ, עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ: יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ“ (ויקרא כה, פסוק כט)
   • ”וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל, וַיְנִעֵם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה-עַד תֹּם כָּל-הַדּוֹר הָעֹשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה“ (במדבר לב, פסוק יג)
   • ”כִּי אַרְבָּעִים שָׁנָה הָלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, עַד תֹּם כָּל הַגּוֹי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם...“ (יהושע ה, פסוק ו)

גיזרון

• מן המקרא.

צירופים

• עד תום

נגזרים

• תומים

מילים נרדפות

• אחרית
• סיפא
• גְּמָר
• גֶּמֶר
• סוף
• סיום

ניגודים

• התחלה
• פתיח
• ראשית

תֹּם ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תום
הגייה*	Tom
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ת־מ־ם
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ תֻּמִּים; תֹּם־; כ׳ תֻּמּוֹ

1. תְּכוּנָה הַמַּבִּיעָה יֹשֶר לֵב וּתְמִימוּת.

   • ”תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי: כִּי, קִוִּיתִיךָ“ (תהילים כה, פסוק כא)
   • ”יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה; מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם“ (משלי ב, פסוק ז)

צירופים

• לתומו
• בעצם תומו
• מסיח לפי תומו מסל"ת

מילים נרדפות

• יושר
• כנות

תָּם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תם
הגייה*	tam
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ת־מ־ם
דרך תצורה
נטיות	ר׳ תַּמִּים; נ׳ תַּמָּה, נ"ר תַּמּוֹת

1. לשון המקרא ישר, דבק בדרכי המוסר, ירא אלהים.

   • ”וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים.“ (בראשית כה, פסוק כז).
   • ”אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע.“ (איוב א, פסוק א)
   • "איש תם וישר, ירא שמים ואוהב את הבריות, נאמן לקדשי ישראל וחסיד ישראל העובדת." ("דבר", 25 במאי 1959, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

2. לשון חז"ל נאיבי, פשטן, תמים.

   • " ארבעה בנים הם, אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול." (מכילתא על שמות יג יד)

3. לשון חז"ל שלם, שאין בו מום או פגם.

   • ”... לא [שור] חי ולא שחוט לא תם ולא בעל מום.“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף יג, עמוד א)

גיזרון

• מן ת־מ־ם; תָּמִים.
• מצרית קדומה - תֶּםּ tּm בהוראת לְהִשָּׁלֵם, להשלים, לגמור.

פרשנים מפרשים

• רש"י על בראשית כה, פסוק כז: תם – ... כלבו כן פיו, מי שאינו חריף לרמות קרוי תם.

צירופים

• תם דרך
• רבנו תם
• יונה תמה
• כתיבה תמה
• שור תם

מילים נרדפות

• ישר
• תמים
• נאיבי
• פשטן
• שלם

ניגודים

• ערום
• ערמומי
• נכלולי

ראו גם

• תמים
• תום
• מתום