תם
תַּם
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | תם |
| שורש וגזרה | ת־מ־ם, גזרת הכפולים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא אֵינֶנּוּ עוֹד, הִגִּיעַ אֶל כיליון.
- ”יָגוּרוּ בָךְ נִדָּחַי מוֹאָב הֱוִי-סֵתֶר לָמוֹ מִפְּנֵי שׁוֹדֵד: כִּי אָפֵס הַמֵּץ כָּלָה שֹׁד, תַּמּוּ רֹמֵס מִן הָאָרֶץ“ (ישעיהו טז, פסוק ד)
- ”וַיְהִי כַאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת מִקֶּרֶב הָעָם“ (דברים ב, פסוק טז)
- ”וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל עֵץ מַאֲכָל לֹא מיִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ...“ (יחזקאל מז, פסוק יב)
- [מליצה] סֻיַּם, בָּא אֶל סוֹפוֹ.
- ”וַתִּתֹּם הַשָּׁנָה הַהִוא, וַיָּבֹאוּ אֵלָיו בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא נְכַחֵד מֵאֲדֹנִי, כִּי אִם תַּם הַכֶּסֶף וּמִקְנֵה הַבְּהֵמָה אֶל אֲדֹנִי...“ (בראשית מז, פסוק יח)
- ”תַּחַת חִטָּה יֵצֵא חוֹחַ-וְתַחַת-שְׂעֹרָה בָאְשָׁה: תַּמּוּ דִּבְרֵי אִיּוֹב“ (איוב לא, פסוק מ)
- ”כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל-מִשְׁכַּן יְהוָה, יָמוּת; הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ“ (במדבר יז, פסוק כח)
- "תם מעשה הירשל ומעשה מינה אבל מעשי בלומה לא תמו." (מתוך: "סיפור פשוט", ש"י עגנון)
- "הִנֵּה תַּמּוּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ/ הַמָּלֵא זַעֲקַת מְנוּסָה/ עֵת הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ/ וְגִלְבֹּעַ לָבַשׁ תְּבוּסָה" ("הִנֵּה תַּמּוּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ", נתן אלתרמן)
- תמו ימי נעוריי.
גיזרון
[עריכה]- מקורו של השורש ת־מ־ם הינו מן המקרא. בתנ"ך מופיעה התיבה גם בצורה היחידאית ”מְתֹם“ (ישעיהו א, פסוק ו) בהוראת 'שלימות'.
- (2:) בלשון מצרית קדומה מצויה בכתב הירוגליף תיבת "תם", tm בהוראת - להסתיים,להגמר . להלן הרוגליף 'תּם' t-tm-m כפי שמופיע במקור :
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]למשמעות (1):
למשמעות (2):
ניגודים
[עריכה]למשמעות (1):
למשמעות (2):
תרגום
[עריכה]למשמעות (1):
- אנגלית: to be over
- יידיש: פארלוירן
- ערבית: تَبَّ, نَفِدَ
- רוסית: закончиться
למשמעות (2):
- אנגלית: to be completed, to be finished
- יידיש: געענדיקט
- ערבית: خَلَصَ, سَلَخَ, كَمُلَ, تَكَمَّلَ
- רוסית: окончиться, закончиться, кончиться
| השורש תמם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
תֹּם א
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תום |
| הגייה* | Tom |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ת־מ־ם |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | תֹּם־ |
- לשון המקרא סִיּוּם, גמר.
- ”וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית-מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה-וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ, עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ: יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ“ (ויקרא כה, פסוק כט)
- ”וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל, וַיְנִעֵם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה-עַד תֹּם כָּל-הַדּוֹר הָעֹשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה“ (במדבר לב, פסוק יג)
- ”כִּי אַרְבָּעִים שָׁנָה הָלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, עַד תֹּם כָּל הַגּוֹי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם...“ (יהושע ה, פסוק ו)
גיזרון
[עריכה]- מן המקרא.
צירופים
[עריכה]נגזרים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תֹּם ב
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תום |
| הגייה* | Tom |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ת־מ־ם |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ תֻּמִּים; תֹּם־; כ׳ תֻּמּוֹ |
- תְּכוּנָה הַמַּבִּיעָה יֹשֶר לֵב וּתְמִימוּת.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תָּם
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תם |
| הגייה* | tam |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ת־מ־ם |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ תַּמִּים; נ׳ תַּמָּה, נ"ר תַּמּוֹת |
- לשון המקרא ישר, דבק בדרכי המוסר, ירא אלהים.
- ”וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים.“ (בראשית כה, פסוק כז).
- ”אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע.“ (איוב א, פסוק א)
- "איש תם וישר, ירא שמים ואוהב את הבריות, נאמן לקדשי ישראל וחסיד ישראל העובדת." ("דבר", 25 במאי 1959, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- לשון חז"ל נאיבי, פשטן, תמים.
- " ארבעה בנים הם, אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול." (מכילתא על שמות יג יד)
- לשון חז"ל שלם, שאין בו מום או פגם.
- ”... לא [שור] חי ולא שחוט לא תם ולא בעל מום.“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף יג, עמוד א)
גיזרון
[עריכה]- מן ת־מ־ם; תָּמִים.
- מצרית קדומה - תֶּםּ tּm בהוראת לְהִשָּׁלֵם, להשלים, לגמור.
פרשנים מפרשים
[עריכה]צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]ראו גם
[עריכה]
| השורש תמם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|