פס

פַּס א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פס
הגייה^*	pas
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־ס־ס
דרך תצורה
נטיות	ר': פַּסִּים, נ"י: פַּס־, נ"ר: פַּסֵּי־, כ': פַּסִּי, פַּסָּם; פַּסֵּיהֶן, פַּסַּי

פסים ירוקים

קו עבה. צורה מלבנית שאורכה גדול בהרבה מרוחבה.
- ”וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו, כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא לוֹ, וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים.“ (בראשית לז, פסוק ג)
- בעת מרדף, פסיה של הזברה מבלבלים את עין הטורף.

אָזַל, אֵינֶנּוּ עוֹד, הִגִּיעַ אֶל כִּלָּיוֹן.
- ”הוֹשִׁיעָה יְהוָה, כִּי-גָמַר חָסִיד; כִּי-פַסּוּ אֱמוּנִים, מִבְּנֵי אָדָם“ (תהילים יב, פסוק ב)
- "צְבָאוֹת פַּסּוּ מִלִּפְנֵיכֶם אַל תְּקַלְלוּם כִּי חֵרְשִׁים הֵמָּה..." סעדיה גאון, "שבעתא לשבועות ואזהרות"

המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. פועל מקביל גם בארמית: פְּסַס, באותו המשמע. הפועל רווח רק בזמן העבר.

[צה"ל] אישור יציאה מהבסיס.
- "אני חוזר עם פס אלייך לביתך, / סוגר ת'חדר, גם אלוהים לא יכנס פה. " (חום יולי אוגוסט, מאת שלמה ארצי)
[ספורט] מסירה שטוחה של הכדור, בבעיטה בצד כף הרגל.

מאנגלית: pass – מעבר.