תמימות
תְּמִימוּת[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תמימות |
| הגייה* | tmimut |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ת־מ־ם |
| דרך תצורה | משקל קְטִילוּת תמים + ־וּת |
| נטיות | |
- נאיביות, חוסר בנסיון חיים ומתן אמון יתר בזולת.
- ”כן, הרבה, הרבה מאד היו בה מהתמימות הילדותית, מחוסר הדעת הבלתי מכר והאמונה העצמית הנפרזה;“ (הכבש, מאת ישעיהו ברשדסקי, בפרויקט בן יהודה)