נאיבי
נָאִיבִי
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נאיבי |
| הגייה* | na'ivi |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ נָאִיבִים או נָאיבִיִּים; נ׳ נָאִיבִית, נ"ר נָאִיבִיּוֹת |
- טיפוס תמים, ילדותי, שקל לרמות אותו.
- הוא מאמין לכל. הוא כל כך נאיבי.
- מעשה האופייני לאדם נאיבי (1).
- זה ממש נאיבי להאמין להבטחות של פוליטיקאי לפני בחירות.
גיזרון
[עריכה]- לטינית: nativus, "טבעי" ← צרפתית: naïve, "לא מתוחכם", "תמים" ← אנגלית: naive, "תמים", וממנה לעברית, בתוספת סיומת ִי