מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 ערך זה עוסק בעָרוּם, ערמומי. לערך העוסק בעָרֹם, בעירום; ראו ערם. |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | ערום |
| הגייה* | arum |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ר־ם |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | נ׳ עֲרוּמָה, ר׳ עֲרוּמִים, נ"ר עֲרוּמוֹת |
- שיש בו עורמה, שביכולתו לתכנן תחבולות ומזימות.
- ”וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יהוה אֱלֹהִים; וַיֹּאמֶר אֶל-הָאִשָּׁה אַף כִּי-אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן.“ (בראשית ג, פסוק א)
- ”פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל-דָּבָר; וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ.“ (משלי יד, פסוק טו)
- ”נָחֲלוּ פְתָאיִם אִוֶּלֶת; וַעֲרוּמִים יַכְתִּרוּ דָעַת.“ (משלי יד, פסוק יח)
