סיפא
יש להוסיף לדף זה את הערך: סַיָּפָא.
סֵיפָא
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סיפא |
| הגייה* | sefah,seyfah |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ס־ו־ף |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
| נטיות | |
- לשון חז"ל סוף; ובמיוחד החלק האחרון של פסוק במקרא, של פסקה במִשְׁנָה וכיו"ב.
- ”ואעפ"י שאין כל קשר הגיוני בין הרישא והסיפא, בין הריטון על האשה הכושית שלקח משה ובין ההתפארות שגם בהם דיבר ד', יש קשר נפשי, קשר שבמחשבה תחילה.“ (אישים מן המקרא, מאת ישראל כהן, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- מארמית: סֵיפָא – סוף.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: end