כלה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: כָּלֶה.

כַּלָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כלה
הגייה* kala
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כ־ל־ל ב
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ כַּלּוֹת; כַּלַּת־, ר׳ כַּלּוֹת־
כלה ביום חתונתה
  1. אשה העומדת להנשא בחתונה.
    • ”כִּי-יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל-כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ.“ (ישעיהו סב, פסוק ה)
    • ”אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל קִבְצוּ זְקֵנִים אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.“ (יואל ב, פסוק טז)
    • ”מַה-יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה מַה-טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל-בְּשָׂמִים.“ (שיר השירים ד, פסוק י)
  2. אשתו של הבן ביחס להוריו.
    • ”וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית-אָבִיךְ עַד-יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי כִּי אָמַר פֶּן-יָמוּת גַּם-הוּא כְּאֶחָיו וַתֵּלֶךְ תָּמָר וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ.“ (בראשית לח, פסוק יא)
    • ”עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה אֵשֶׁת בִּנְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ.“ (ויקרא יח, פסוק טו)
    • ”כִּי-בֵן מְנַבֵּל אָב בַּת קָמָה בְאִמָּהּ כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ.“ (מיכה ז, פסוק ו)
    • ”וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׁדֵי מוֹאָב וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים.“ (רות א, פסוק כב)
  3. כינוי לתורה.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרון[עריכה]

  • למילה מקבילות בשפות שמיות רבות, ובכמה משמעויות. בתעודה משנת 510 לפנה"ס הנוגעת לחיי היום יום של שבי-ציון היהודאים והמחונכים-מחדש, מצויה בלשון הבנלאומית דאז-אכדית, התיבה בהגיית כֲּלתֻ:(qallatu) בהוראת: שפחה [1] [2] . אוגריתית: kl-t (אישה בכלולותיה או אשת הבן), סוקטרית: kelán (ארוסה), ארמית גלילית: כַּלְתָּא, ארמית מנדעית: ܟࡀࡋࡕࡀ kalta (אישה בכלולותיה או אשת הבן), תדמורית: כלה (אשת הבן).
  • בעברית השורש כ־ל־ל מופיע בצורה מובהקת במילה כלולות כנראה מבטא חיבור והתכללות של השנים בברית הנישואים.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

1[עריכה]

2[עריכה]

ראו גם[עריכה]

כָּלָה א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כלה
שורש וגזרה כ־ל־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. נגמר, בא לידי סיום, הושלם.
    • ”וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָו“ (מלכים א׳ ו, פסוק לח)
    • ”אִם־כֹּה יֹאמַר טוֹב, שָׁלוֹם לְעַבְדֶּךָ; וְאִם־חָרֹה יֶחֱרֶה לוֹ, דַּע כִּי כָלְתָה הָרָעָה מֵעִמּוֹ.“ (שמואל א׳ כ, פסוק ז)
  2. לא נותר ממנו.
    • וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.“ (בראשית מא, פסוק נג)
    • ”כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה, וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵר; כִּדְבַר יהוה אֲשֶׁר דִּבֶּר, בְּיַד אֵלִיָּהוּ.“ (מלכים א׳ יז, פסוק טז)
    • ”...כִּי־יָבֵשׁ חָצִיר, כָּלָה דֶשֶׁא, יֶרֶק לֹא הָיָה.“ (ישעיהו טו, פסוק ו)
    • ”שְׁלִשִׁתֵיךְ בַּדֶּבֶר יָמוּתוּ וּבָרָעָב יִכְלוּ בְתֹוכֵךְ וְהַשְּׁלִשִׁית בַּחֶרֶב יִפְּלוּ סְבִיבוֹתָיִךְ...“ (יחזקאל ה, פסוק יב)
    • ”אַל־תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה; כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל־תַּעַזְבֵנִי.“ (תהלים עא, פסוק ט)
    • ”כִּי־כָלִינוּ בְאַפֶּךָ; וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ.“ (תהלים צ, פסוק ז)
    • ”כִּי יהוה אֱלֹהִים אֱלֹהַי עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ עַד־לִכְלֹות כָּל־מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת בֵּית־יהוה.“ (דברי הימים א׳ כח, פסוק כ)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש כלה

השורש כ־ל־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים[עריכה]

כ־ל־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּלָה כּוֹלֶה יִכְלֶה כְּלֵה לִכְלוֹת
נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל כִּלָּה מְכַלֶּה יְכַלֶּה כַּלֵּה לְכַלּוֹת
פֻּעַל כֻּלָּה מְכֻלֶּה יְכֻלֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּלָּה מִתְכַּלֶּה יִתְכַּלֶּה הִתְכַּלֵּה לְהִתְכַּלּוֹת

כִּלָּה א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כילה
שורש וגזרה כ־ל־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין פִּעֵל
  1. סיים, הביא לידי גמר.
    • ”וַיֵּלֶךְ אדני כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ“ (בראשית יח, פסוק לג)
    • ”כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִמִּצְרָיִם“ (בראשית מג, פסוק ב)
  2. לשון המקרא הביא לאבדן מוחלט.
    • ”הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע“ (במדבר טז, פסוק כא)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

  • כֻּלָּה (צורת הסביל)

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש כלה

השורש כ־ל־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים[עריכה]

כ־ל־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּלָה כּוֹלֶה יִכְלֶה כְּלֵה לִכְלוֹת
נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל כִּלָּה מְכַלֶּה יְכַלֶּה כַּלֵּה לְכַלּוֹת
פֻּעַל כֻּלָּה מְכֻלֶּה יְכֻלֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּלָּה מִתְכַּלֶּה יִתְכַּלֶּה הִתְכַּלֵּה לְהִתְכַּלּוֹת

כִּלָּה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כילה
הגייה* kila
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כ־ל־ל ב
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ כִּלוֹת; נס׳ כִּלַּת־, נ"ר כִּלּוֹת־
כילה תלויה מעל למיטה
  1. כסוי, וילון, חופה, עטיפה מעל המִטה להגן מפני יתושים וחרקים אחרים.
    • "אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן. (שיר השירים ג ט) זה העולם שהוא עשוי כמין כִּלה" (במדבר רבה, נשא, פרשה יב, סימן ד)
    • ”אמר רב, אמר שמואל: מותר לישון בכילה בסוכה“ (בבלי, מסכת סוכהדף י, עמוד ב)
    • ישנו תחת כילות כי היו שם המון יתושים.

גזרון[עריכה]

  • ערבית ,בלשון רבים-כִּילֲל,יחיד כִּילֲא كلة בהוראת - רשת או חלון להגנה מן חרקים תנאים,מצב,אפילה. יתכן קשר להינומת הכלה הנראית ככילה.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

כָּלָה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כלה
הגייה* kala
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כ־ל־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות
  1. אבדן, השמדה (לרוב בצירוף "לעשות כלה").
    • ”כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם אַךְ אֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה (ירמיהו ל, פסוק יא)
  2. החלטה.
    • ”וַיֵּדַע יְהוֹנָתָן כִּי כָלָה הִיא מֵעִם אָבִיו לְהָמִית אֶת דָּוִד“ (שמואל א׳ כ, פסוק לג)

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש כלה

השורש כ־ל־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים[עריכה]

כ־ל־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּלָה כּוֹלֶה יִכְלֶה כְּלֵה לִכְלוֹת
נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל כִּלָּה מְכַלֶּה יְכַלֶּה כַּלֵּה לְכַלּוֹת
פֻּעַל כֻּלָּה מְכֻלֶּה יְכֻלֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּלָּה מִתְכַּלֶּה יִתְכַּלֶּה הִתְכַּלֵּה לְהִתְכַּלּוֹת

כֻּלָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כולה
הגייה* kula
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש כ־ל־ל
דרך תצורה משקל קֻטְלָה
נטיות
  1. [סלנג] לֹא יוֹתֵר מִן.
    • - יש לי משהו לתת לך, העניין הוא שאת שוב נוסעת. - אני נוסעת כולה לחמישה ימים

גיזרון[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: merely‏‏‏‏

סימוכין[עריכה]

  1. מחבר-בוסתנאי עודד, 'חיי היומיום של הגולים בבבל (מאות ו'-ה' לפנה"ס) במקרא ובכתובות שנתגלו לאחרונה', עמ' 79
  2. יוונית-עתיקה: מלשון נימפה, בהגיית נימפי νύφη השוו: נימפומנית, מילולית: "טירוף-הנערות"